איחולי – מרוב חשש שהאחר נאצי, הפכתם בעצמכם לאספסוף של שנות ה-30

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

גלי בת חורין:

יש אנשים שקוראים אותי משתלחת בשמאל חושבים שאני מונעת מתוך שנאה לשמאלנים. אני מתכבדת לבשר להם שמהיום בבוקר, הם לגמרי צודקים. עד היום, ביקרתי את השמאל בחריפות, עומדת בהתשאות ולא ממש מצליחה לתפוס את ההדרדרות של התנועה הזו, שאחראית על החינוך שלי, על ילדותי פה, שכמו ב"שיעור מולדת" (כן, היה פעם שיעור שחינך לאהבת הארץ ולא לנרטיב הפלסטיני) שהיתה יפה. לנעורי בשומר הצעיר. למרצ, המפלגה שלי מאז ומתמיד, שהצבעתי לה כמו בשיר של עלי מור על הפועל ת"א – למרות שתמיד הפסידה. ואהבתי אותה אולי דווקא משום כך, יותר.

אתמול האסימון כולו נפל. לא סתם לטלפון, לתוך האגם.
התעורתי עם בחילות בוקר, וכיליתי שבזמן השינה, הנפש שלי עשתה הפלה והשמאל ואני נפרדנו לנצח.
זו אולי בשורה טובה לשמאל, כי מי שהתייאש מהם סופית , לא להוט יותר אפילו להשתלח בהם.
אבל אולי בכל זאת, טיפת הלהט האחרונה, לפני שאשקול את הדרכים האחרות להלחם בכם:
אתם מגעילים אותי.
מגעילים, פיסית ממש
אני מבינה עתה, בצורה ברורה יותר מתמיד, שרומיתי כל חיי. על ידי חבורת שרצים אוכלי נבלות. חבורת נבלים חסרי כל תקנה, תקוה וחנינה

במשך השנים האחרונות, ההתפכחות המאוחרת שלי, צפיתי בכם, חבורת צבועים נכוללית נאלחת – בשנאתכם הצרופה, בשקרים שלכם. בצדקנות המתממת, בזילות כל מה שמוסרי בשם המוסר. באספסוף המוסת, המתלהם, נטול המוח, בנאומים הצרחניים שלכם בכככרות, בגזענות האיממניטית שלכם שמחזה לאאנטיגזענות, בסנטימנטים הפאשיסטים שלכם שמתחזים לאנטי-פאשיזם. במערכת המשפט המטורללת שלכם שהולכת שבי אחר מגלומן לא חכם במיוחד שחיווט את כל החוקים בישראל במעגליות -לעצמו. הקשבתי לחברות המפלגה שלי מרצ, הולכות ומיטמטמות בהצהרות כל אחת מהן סותרת את המשפט שקדם לה, כשרק השטנה משמשת להן קרטריון שיפוט- לגברים, לדתיים, למתנחלים, לחרדים, לימין, לנתניהו ומשפחתו.
צפיתי גם בהתמכרות אוטו-אנטישמית לכספים מקרנות אנטישמיות מכספים שמגיעים ממדינות כמו נורבגיה – שמימנה פה מחקר המקדם שימוש בפלסטנים כך שיתקוממו כנגד ישראל. וימותו, אמנם, אבלעל שם קידוש האנטימיות הפרו-נאצית הנורבגית, ושבאותו שבוע שהדבר נחשף, הנשיא המטומטם הנערץ עליכים רץ להפגש עם נציגם

קראתי בעיתון הארץ, עיתון שלקח לעצמו שותף נאצי ממש, ומהוה שופר תעמולה אנטישמי לכל העולם דרך המהדורה באנגלית ע"י שקרים, סילופים ,עיוותים ודמגוגיה זולה, שנהגתי לחשוף פה את אמצעיה הרטוריים,

וכל הזמן הזה חשבתי שאתם טפשים
טעיתי
אולי אתם גם טפשים אבל לא הטפשות הניעה אתכם לטעות ככה כל הזמן.
אלא שאתם חרא של בני אדם, אתם מתועבים. ממש. אין לכם טיפת בושה כשאתה מטנפים, מתלהמים, מציקים ללא לאות בלי לחדול לעולם, על כך דבר קטן, על כל פרט שולי, מפרשים מחדש את הטוב, כרע, מלכלכים על מה שנקי, מחרבנים על כך מה נותר טהור. בפומבי, באופן קולקטיבי, בלי שום מראית עין לכאורה של סממנים של ציוויליזציה – כמו עדת חיות קטנות ומרושעות עם שיניים חדות ופה מטונף. האוזרים אומץ לתקוף רק כשהם יחד, בחבורה של צבועים.
ראיתי אתכם כשאתם לבד , אחד מול אחד, אין אחד בכם, פחדנים עלובים שלא התכחש לרעיונות שלו , למי שהוא, כשהוא עומד מולי בלי העדר להגן עליו, לתהלהם יחד, לתקוף יחד.
אבל כשאתם יחד, ולתופעה הזו יש אח ורע גם מעולם החיות וגם כפי שפרויד כבד נסח ב1921 – אתם קבוצה מטורפת, שפורקת כל עול של הציווילציה שחונקת אתכם, ומעודדים אחד מהשני – אתם הופכים לחיות טרף שחוגגים חגיגה בכחנלית וסוגדים לאל הרוע הצרוף

לא יהיה חלקי עמכם לעולם, תועבות.
הגועל מאמש הכריע אותי סופית
התבהמות שכזו קורית רק אחת ל80 שנה. ואיחולי – מרוב חשש שהאחר נאצי, הפכתם בעצמכם לאספסוף של שנות ה-30
ואין לכם תקנה
אתכם, צריך להכניע
לא לדבר איתכם, לא להתווכח, אין עם מי. לא להכנס מדא ומתן – אתכם צריך להקיא, להדיר, למדר, למגר.
מבחילים אומללים ומסוכנים!