הפייננשינל טיימס ממשיכים בעקבות קונספיל לחקור את חברת הרוגלה פארגון של אהוד ברק וקשריה לממשל ביידן – דן שפירו ובלינקן מעורבים עד החמצוואר
כפי שהצבענו לפני כמה חודשים, ממשל ביידן סוגר מונופול רוגלה עולמי עבור חברת הרוגלה של אהוד ברק, נפטר מהמתחרים שלו ודואג על ידי צו נשיאותי לצמצם את בחירתם של ממשלות אחרות ללכת לכיוון של פארגון. החברה כבר הרוויחה מהסנקציות והצו של ביידן, כאשר סינגפור נאלצה להפטר מהמתחרה הגדולה שלהם קנדירו, ולעבור למוצר הרוגלה המתחרה של פארגון.
עכשיו כבר לא מדובר בדברים שעלו באתר הקונספירציו שלנו, אלא ממש ניתוח עומק של השוק על ידי מומחים בנושא, והם אומרים במופרש שבלינקן – שר החוץ של ביידן – ואבריל היינס – ראש המודיעין הלאומי שהתנגדה למאמצים של ישראל למנוע את הסכם הגרעין האיראני – הם בין האנשים שעזרו לפארגון לחמוק מהסנקציות של ממשל ביידן, סוג של דלת מסותבבת. כמו כן, איכשהו כל מי שעוזר להפיץ כאוס במדינה ולתדלק את המחאה נגד הרפורמה המשפית, זוכה לעזרה כספית נדיבה מממשל ביידן. זה לא רק ברק, זה גם חמי פרס, שמרכז פרס לשלום וחדשנות שלו קיבל מליונים מממשל ביידן, זאת לאחר שממשל טראמפ סגר לו את צינור הכסף. וזה עבודת שגרירות ארה״ב והשגריר תומאס ניידס שפועל עם ראשי הקרן החדשה לישראל, ואשר סידר לעצמו פאנל בINSS לתקוף את הרפורמה במימון השגרירות שלו. זה מבלי להזכיר את הכסף לחינוך מחדש של תלמידים שמשרד החו תהאמריקאי שם כדי להסית ילדים להפגין נגד הרפורמה בארץ (יוזמות אברהם, התנועה למען איכות השלטון, דרכא):
https://t.me/conspil/6676
להלן תרגום המאמר של הפייננשנל טיימס:
בקיץ 2019, בזמן ש-Pargon Solutions (פארגון) בנתה את אחד מנשקי הסייבר העוצמתיים בעולם, החברה קיבלה החלטה נבונה: לפני שיחזרו אחרי לקוח אחד, עדיף להעמיד את האמריקנים לצידם.
הסטארט-אפ הישראלי ראה את היריבה המקומית NSO Group, יצרנית תוכנת הריגול השנויה במחלוקת פגסוס, התנגשה חזיתית עם ממשל ביידן ונכנסה לרשימה השחורה בארה"ב. עקב כך פארגון חיפשה הדרכה מיועצים אמריקאים מובילים, השיגה מימון מקבוצות הון סיכון בארה"ב ובסופו של דבר השיגה לקוח ייחודי שחמק מהמתחרות שלה: ממשלת ארה"ב.
ראיונות עם חצי תריסר אנשי תעשייה על הדרכים השונות של NSO ופארגון מדגישים כיצד תעשיית תוכנות הריגול האפלות מתעצבת מחדש סביב אלה הידידותיות לאינטרסים האמריקאיים.
לפי ארבעה מאותם אנשים, הסוכנות האמריקאית לאכיפת סמים וניהול סמים היא בין הלקוחות המובילים של המוצר הדגל של פארגון אשר זכה לכינוי Graphite – גרפיט.
התוכנה הזדונית חודרת בחשאי את ההגנות של סמארטפונים מודרניים וחומקת מהצפנה של אפליקציות הודעות כמו Signal או WhatsApp, ולפעמים אוספת את הנתונים מגיבויים בענן – בדומה לפגסוס.
פארגון הוקמה על ידי אהוד שניאורסון, מפקד בדימוס ב-8200, זרוע מודיעין האותות המובחרת של צה״ל. על פי אנשים שמכירים את החברה, הכוללת את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק במועצת המנהלים שלה, היא השיגה השקעות משתי חברות הון סיכון בארה"ב, Battery Ventures ו-Red Dot.
פארגון, ברק, Battery Ventures ו-Red Dot סירבו להגיב.
ב-2019, עוד לפני שהעבודה על גרפיט הושלמה, בעצת בכיר במוסד בדימוס, שכרה פארגון את WestExec Advisors מ-DC, קבוצת הייעוץ המשפיעה המאוישת על ידי בכירים לשעבר בבית הלבן של אובמה, כולל מישל פלורנוי, אבריל היינס ואנטוני בלינקן. נערכה גם התייעצות עם שגריר ארה"ב לשעבר בישראל, דן שפירו, כך אמרו אנשים עם ידע על בנוגע לייעוץ. שפירו סירב להגיב.
חברת WestExec אמרה כי היא "ייעצה לפארגון על הגישה האסטרטגית שלה לשווקים בארה"ב ובאירופה, כמו גם על ניסוח ההתחייבויות האתיות המובילות בתעשייה שנועדו להבטיח שימוש מתאים בטכנולוגיה שלה", והוסיפה שהיא "גאה בתרומותינו בנושאים אלה. עניינים קריטיים."
לאחר בחירתו של הנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן ב-2021, בלינקן מונה למזכיר המדינה, בעוד שהיינס היא כעת מנהל המודיעין הלאומי. שניהם עזבו את WestExec עד לחוזה של פארגון, אמרה חברת הלובינג. פלורנוי – פעם התמודד להוביל את מחלקת ההגנה – נותר קול משפיע בארה"ב בענייני חוץ.
אישור אמריקאי, גם אם עקיף, היה בלב האסטרטגיה של פארגון. החברה חיפשה רשימה של מדינות בעלות ברית שארה"ב לא תתנגד לראות בפריסה של גרפיט. אנשים עם ידע בנושא הציעו ש-35 מדינות נמצאות ברשימה הזו, אם כי לא ניתן היה לקבוע את המדינות המדויקות המעורבות. רובם היו באיחוד האירופי וחלקם באסיה, אמרו האנשים.
"כל מה שהם עשו היה עם האסטרטגיה שבסופו של יום, ארה"ב צריכה לראות בהם את החבר'ה הטובים", אמר אדם שמכיר את ההחלטות.
זאת בניגוד לצרות האחרונות של NSO. עד שנת 2019, בסיוע הדיפלומטיה האזורית של ראש הממשלה נתניהו, הייתה NSO חברה של מיליארד דולר שמוכרת את מרכולתה לסעודיה, מקסיקו ועשרות מדינות אחרות.
בזמן שממשל ביידן נכנס לתפקיד, הלקוחות הרווחיים של NSO הוכיחו את עצמם כעקב האכילס שלה, שכן רבים מאותם משטרים המשיכו לפרוס את הנשק של מיליוני הדולרים נגד עיתונאים, מתנגדים ומנהיגי אופוזיציה.כראיה להתפשטות של שימוש לא נאות ברוגלה, כגון שימוש נגד דיפלומטים אמריקאים באוגנדה בשנת 2021, NSO מצאה את עצמה על הכוונת הן של הממשל האמריקאי והן של חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. אפל והבעלים של WhatsApp Meta תובעים אותה.
"יש תחושה שהולכת וגוברת שהסוג המסוים הזה של תוכנות זדוניות הוא כל כך פולשני, כל כך סמוי עד שהפצתו מהווה גם סיכון של זכויות אדם וגם סיכון מודיעיני נגד ארה׳ב", אמר סטיבן פלדשטיין, שחקר את התפשטות תוכנות הריגול כגון פגסוס וגרפיט עבור קרן קרנגי.
במשך כמעט עשור, אמצעי הריסון היחיד על כמה מיצרני תוכנות הריגול הגדולות ביותר היה בקרת הייצוא הביטחוני הישראלי, המסדיר תוכנות זדוניות כמו פגסוס כנשק. פלדשטיין אמר כי גורמים ישראלים "מקבלים החלטות על בסיס פתרונות גיאופוליטיים, לא על הפרת זכויות אדם".
עם זאת, מייסדי פארגון היו רגישים יותר לתפיסה העמומה שהולכת וגוברת שארצות הברית נוקטת לגבי התפשטות נשק הסייבר.
לאחר שהתוכנה הזדונית של NSO אותרה לטלפונים של מקורביו של בעל הטור הסעודי שנרצח ג'מאל חאשוקג'י, פארגון דחתה את בקשות ממשלת ישראל להחליף את פגסוס בגרפיט בארסנל הסעודת, כך לפי שני אנשים שמכירים את הנושא.
ההחלטה של פרגון להתחמק מחוזה סעודי יקר ערך השתלמה בסופו של דבר. שתי חברות ישראליות נוספות, Quadream ו-Candiru, שמכרו יכולות פריצה דומות לממשלת סעודיה, הוצאו על ידי מיקרוסופט וקבוצת הזכויות Citizen Lab לאחר שנעשה שימוש בתוכנה זדונית שלהם כנגד עיתונאים ומתנגדי משטר. קנדירו הוכנס לרשימה השחורה לצד NSO בנובמבר 2021. Quadream השביתה לאחרונה את הפעילות, כך דיווח העיתון הישראלי "כלכליסט".
ארה"ב צעדה קדימה כדי לעצב מחדש את שוק תוכנות הריגול כדי להעדיף את אלה שמוכרים נשק סייבר לארה"ב ובעלות בריתה, תוך ריסון אלה שרודפים אחרי חוזים רווחיים עם משטרים אוטוריטריים.
הנשיא ג'ו ביידן חתם במרץ על צו נשיאותי האוסר על כל סוכנות אמריקאית לרכוש תוכנת ריגול ש"מהווה סיכונים לביטחון הלאומי או שנוצלו לרעה על ידי שחקנים זרים כדי לאפשר הפרת זכויות אדם ברחבי העולם".
ניסוח הצו המבצעי נתפס על ידי מומחים כמכוון ל-NSO, תוך יצירת מקום לחברות כמו פארגון להמשיך ולמכור תוכנות ריגול דומות, אך רק לבעלות הברית הקרובות ביותר בארה"ב. הציפייה האמריקנית – שעדיין לא הוכחה – היא שמדינות ידידותיות נוטות פחות לנצל לרעה נשק כזה על החברה האזרחית, או לרגל אחרי פקידי ממשל ארה"ב הפרוסים בחו"ל.
"זה באמת מצביע על כך שארה"ב מאמינה שרבים מכלים מסוג זה אינם חוקיים", אמר דיוויד קיי, שככתב האו"ם לחופש הביטוי בילה שנים בניסיון להטיל על קבוצת NSO אחריות לניצול לרעה של לקוחותיה את תוכנות הריגול שלה. "ואם התפשטות הכלים הללו היא בעיית ביטחון לאומי, אז זה באמת משנה את השיחה מבעיית זכויות אדם".
חברת NSO אמרה כי היא "לא מאמינה שהצבתה ב[רשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי] הייתה מוצדקת אי פעם", והוסיפה: "למרבה האירוניה, חברות מודיעין סייבר אחרות שאינן כפופות לרשימה מוכרות למדינות ללא כל מבנה רגולטורי וכי NSO מסרב לבצע מכירות [ל]."
עם זאת, הרכישה של ה-DEA של גרפיט, על פי הדיווחים רק לשימוש על ידי שותפיה במקסיקו כדי לסייע במלחמה בקרטלי הסמים, החלה לעורר ביקורת. ה-DEA אמר שהוא משתמש: "בכל כלי חקירה חוקי זמין כדי לרדוף אחרי הקרטלים הזרים ואנשים הפועלים ברחבי העולם האחראים למותם של הרעלת סמים של 107,735 אמריקאים בשנה שעברה".
חבר הקונגרס אדם שיף, יו"ר ועדת המודיעין של בית הנבחרים, כתב ל-DEA בדצמבר וביקש לקבל פרטים נוספים על הרכישה. מקסיקו היא בין המתעללים הגרועים ביותר בפגסוס של NSO שהיא קנתה לפני כמעט עשור.
שיף כתב: "לשימוש כזה [בתוכנות ריגול] יכולות להיות השלכות פוטנציאליות על הביטחון הלאומי של ארה"ב, כמו גם בניגוד למאמצים להרתיע את ההתפשטות הרחבה של יכולות מעקב חזקות למשטרים אוטוקרטיים ואחרים שעלולים לעשות בהן שימוש לרעה".