מה אתם יודעים על אהרון ברק …

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…


מסתבר שיש דברים שצריך ללמוד על האיש ומשפחתו

התקשורת כזרוע ביצועית של אהרון ברק – פוסט מטלטל של Yehuda Lavi:

אתמול נחשפתי לזוועה הגדולה מכולם. אני מרגיש את זה פיזית, כי הבטן שלי מנסה להקיא מרוב בחילה.

לא חשבתי שאלמד משהו חדש על הדיקטטורה הנפשעת שהקים אהרון ברק, אבל אתמול למדתי, ואני משותק מהלם. אני בקושי מקליד את המלים האלו, מקש אחרי מקש, לאט, מכריח את עצמי להמשיך.

[הערה: הפוסטים שלי נחסמים לקהל רחב מאד, למרות שהם ״ציבוריים״. אנשים שמקבלים לינק לפוסט שלי, הציבורי, מדווחים שהוא ״חסום״ להם. אז אם אתם רוצים לשתף, בבקשה העתיקו את הטקסט וצרו פוסט משלכם]

אני מודה שעד אתמול חשבתי שמדובר בחובבן, אמנם ביריון אבל חובבן. נכון שקראתי כיצד גדול המשפטנים בארה״ב, ריצ׳רד פוזנר, כינה אותו ובצדק ״רודן״ ואת מה שעולל למדינה שלנו כינה ״תפיסת שלטון בכוח״, אבל עד אתמול חשבתי לתומי שמדובר במי שכל פעולותיו היו ניצול לרעה של כוחו כיועץ משפטי וכשופט ונשיא בית המשפט העליון, לא יותר מזה.

לתומי חשבתי שכל מה שעשה אהרון ברק הוא למסד את השיטה האלימה של חיסול יריבים פוליטיים בעזרת הזנייה של מערכת החוק והמשפט – אתם יודעים כבר איך: הפעלת קציני משטרה מושחתים שיענו ויסחטו באיומים אנשים קרובים לפוליטיקאי שאהרון ברק רוצה לחסל, יאלצו אותם לשקר, מתן הוראה לפרקליט המדינה והיועץ המשפטי להגיש כתבי אישום מופרכים, וחיסול הקריירה של הפוליטיקאי הישר. לעתים גם הרשעה מופרכת ששלחה אותו לכלא על לא עוול בכפו.

חשבתי שבזה מסתכם שלטון האימים הדיקטטורי, הרובספייריאני של אהרון ברק.

טעיתי.

מתברר שכל השנים האלו, 26 שנים, יש לאהרון ברק איש תקשורת משלו שאותו הוא מצניח לראשות חטיבות החדשות בכל הערוצים המרכזיים. הוא גם הצניח אותו לעריכת עיתון סוף השבוע של ידיעות אחרונות, העיתון הגדול במדינה.

אתם מבינים את זה? אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון, שולט במה שנחשוב כבר 26 שנים. לאן שלא תלכו: ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ כאן – חתנו, האיש שנשוי לבתו כבר מסוף שנות השמונים, רם לנדס, הוא האיש האחראי, הוא ממנה הכתבים, הוא יוזם התחקירים שמחסלים פוליטיקאים, הוא זה שמסביר לנו מהי ה״מציאות״.

ברלוסקוני צריך לקחת שיעורים בשליטה בהמונים מאהרון ברק.

כבר לא מדובר כאן במאבק בין ״תפיסות עולם״ פוליטיות. כבר לא מדובר כאן באלימות פושעת וך ניצול השליטה במערכות ההפללה. מדובר כאן בתכנון מחושב ומדוקדק של דיקטטור מקצועי ומיומן שידע שהוא חייב להשתלט על תקשורת ההמונים כדי להשלים את ההשתלטות הדיקטטורית שלו ושל שבט האצולה הלבנה שהוא מנהיג על מדינת ישראל ועל העם היהודי.

והוא הצליח.

כל מה שמיליוני אזרחים תמימים יודעים ושומעים מזה עשרות שנים וגם בשנה האחורנה על נתניהו, על אשתו, על ה״שחיתויות״ – הן הינדוס של רם לנדס, חתנו של אהרון ברק.

המשפחה היא פמיליה. ארגון פשע פוליטי. ועכשיו תקראו את הפוסט של יגאל כנען, כי אני לא רוצה שתאמינו לי. אמונה לא מביאה לבחילה. ידיעה מביאה לבחילה.

====

רם לנדס היה בחור מצויין. צאצא למייסדי פתח תקוה. קצין מצטיין בצנחנים. נהג מירוצים מעולה. ולבסוף, אחרי לימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון, החליט להתמקד בתחום העיתונות.

הוא עסק בתחום שאהב יותר מכל. רכב. כתב במגזין הרכב טורבו, השיג משרה לצדו של דניאל פאר בתכנית רכב טלויזיונית, והיה כתב בעיתון הארץ.

מין גיל מלמד כזה, או יואב קווה.

בסוף שנות ה 80 קיבלה הקריירה שלו בעיטה מדהימה. מה זו בעיטה ? טיל.

1993 קם ערוץ שתים. הערוץ הפרטי הראשון. שרוב הציבור ראה בו תקווה לחוליי קול ישראל המפא"יניקי, ששימש שופר לשמאל. רם לנדס הזוטר הוזמן במפתיע לצוות ההקמה ומונה לסמנכ"ל תוכן ומהדורת החדשות (!) המרכזית. בתפקיד זה היה אחראי בחירת הכתבים ועריכת החדשות לרוב אזרחי ישראל. כולל משדרים מיוחדים לנושא רצח רבין ובחירות 1996.

עיתון ידיעות אחרונות. מונופול השולט על יותר מ 50% מהעיתונות הכתובה. למעלה מ 300,000 עותקים ביום חול.. ידיעות אחרונות בראשות נוני מוזס, הופך לחוד החנית של השמאל הישראלי בתקשורת. צוות התחקירים של מוטי גילת ומלי קמפנר הופך לחוליית חיסול, כמו במוסד.

סר חינו של אריה דרעי אחרי כשלון התרגיל המסריח (1990) יוצא העיתון בסדרת תחקירים המוזנת על ידי המשטרה והפרקליטות. דרעי מחוסל. מפכ"ל המשטרה רפי פלד מהווה בעיה. (1995) מחוסל. בנימין נתניהו מהווה בעיה תמידית. (1996) תחקירים של אלפי מילים על עציצים, ומעבר דירה, וחשמלאי. בתיה כרמון אחראית על מניעת כניסת זרים לישראל מהווה בעיה. סדרת כתבות משמיצה שמביאה להדחתה. אריאל שרון הוא נבחר הימין הישראלי ? סדרת כתבות מביאה לקריסתו הפוליטית שמאלה.

אז כן, מיודענו, כתב הרכב, רם לנדס ממונה (1997) לעורך המוסף לשבת (!) של ידיעות אחרונות.

ב 2000, הוחלט על הקמת ערוץ חדש, ערוץ 10, שסוף סוף ינהל תחרות חופשית לערוץ 2, יפטר מהסמולנות המובנית של התקשורת בישראל. על הערוץ מתחרות שתי קבוצות. של דן מרגלית, המרכזי יותר, ושל מוטי קירשנבאום. השמאלני. דן מרגלית זוכה. קירשנבאום יודע היכן חבריו ובאמצעות עו"ד אלי זוהר עותר לעליון. העליון הופך את ההחלטה. קירשנבאום זוכה. מי ממונה ליו"ר חברת החדשות של הערוץ החדש ? הנקי, הבתול ?

ניחשתם. רם לנדס מיודענו.

שוב הוא בוחר את כל הצוות. ביניהם גיא זהר. בנו של פרקליט הקבוצה, עו"ד אלי זוהר. שהופך בתורו לסמנכ"ל תוכן.

הוא בוחר את רינו צרור, ולונדון וקירשנבאום, ועמנואל רוזן.

באותם שנים נכנס לישראל המיליונר האקסנטרי והשנוי במחלוקת, ארקדי גאידמק. גאידמק נמצא בתוך מספר רב של הליכים משפטיים, הנוגעים גם לבג"ץ. אז הוא בוחר לקנות תחנת רדיו. רדיו 99. ולשים בראשה תעודת ביטוח. כמובן שוב, מיודענו רם לנדס.

בשלב מסויים כל המערכת התקשורתית, מימין ומשמאל מגיעה להסכמה שרשות השידור היא גוף ארכאי וצריך לייסד תאגיד שיוכל לשלם משכורות גבוהות, טלנטים, להיות מאוזן בדעותיו, ולהעסיק קבלני הפקת תוכניות, במקום הצוותים העייפים של רוממה.

מי נבחר לראשות ועדה לבחינת המתווה לשידור הציבורי העתידי במדינת ישראל, שבסופו הגישה דו"ח מחייב לשר התקשורת?

ניחשתם. רם לנדס. אחרי שידיעות נוצקה בדרכו של רם לנדס, וחדשות שתים נוצקה בדרכו של רם לנדס, וחדשות 10 נוצקה בדרכו של רם לנדס, אז כדי לא לקפח, "כאן" נוצקה בדרכו של רם לנדס.
חברת כאן צורכת הפקות במיליונים. כאן נכנסת לפעולה לא אחרת מאשר חברת קודה. אחת המיומנות בקשריה ואיכות הפקותיה.

בראשה עומד כמובן. רם לנדס.

יש ציבור רחב שהתנתק מערוצי השידור. הוא נהנה מסרטים ה HOT וב YES. אז למענו נוסדה ע"י רם לנדס חברה בשם חדר החדשות ששידרה לאותו ציבור שש מהדורות קצרות.

את העבר אי אפשר לשנות נכון ? חחח. זה חושבים התמימים. הטלוויזיה ה"חינוכית" יצרה סידרה של 140 (!) פרקים בשם חדשות העבר. בה ההיסטוריה הישראלית מונגשת לדור המסכים בפרשנותו של מי ? ניחשתם. כתב הרכב רם לנדס.

ואגב. בכל המקומות שהיה. אחרי שנוצקת התשתית, אין בעיה לקבל חרדי מחמד, ודוס מחמד, וימני מחמד. ואפילו משקיע חבר של נתניהו. דבר לא ישתנה.

ואם אתם חושבים שרם הינו אקזקיוטיב, המסתפק בישיבה במועצות מנהלים ? לא ולא.

הוא מפיק בעצמו תוכניות. רובן בקו שמאלני-ברנז'אי.

הוא אחראי על מחוברים ומחוברות שתביא תמיד דמויות בראנז'ה מהשמאל, הומוסקסואלים, תל אביבים. שהבבונים יבינו מה זה להיות מחובר.

על ההתנתקות עשה סרט בשם "גשמי קיץ", במימון ערוץ 10, המתאר את הגירוש מרצועת עזה דרך קשיי הפיקוד העליון של צה"ל. פרידריך מלך פרוסיה ליקק שפתיים. . על השופט העליון אהרון ברק עשה סרט פולחן מהלל במימון ערוץ 2.

בחברת הכבלים הוט יצר סידרה "ילדי ראש הממשלה" המציגה באור מגוחך את ראש ממשלת ישראל נתניהו וסביבתו הקרובה.

לפעמים הוא משלב תוכניות המושכות רייטינג עם כוונה פרוגרסיבית. כך חדר לפעילות בטחונית של המשטרה דרך "כחולים" ו"מחוז ירושלים". ואף אחד לא אמר לו לא. ועכשיו עושה על חטיבת כפיר הפועלת לבטחון שוטף ביהודה ושומרון.

כן, עכשיו הוא קצת הסתבך בגלל סיפור השתלת הנשק ב"מחוז ירושלים" אך אל דאגה. הוא כבר תובע את "כאן" במגרש הביתי שלו, המשפטי, ב 4 מיליון ש"ח. [נחשו מה יהיה פסק הדין? י״ל]

אז נחזור אל השאלה, מהי הרקטה שהזניקה את אברם לנדס ממעמד כתב רכב מהשורה השניה לאדמו"ר הדוקומנטרי, הריאליטי, התוכן והחדשות ?

אולי העובדה הזו:

בסוף שנות השמונים הוא הפך להיות בעלה של אסתר ברק. בתו של השופט אהרון ברק.

אז עכשיו כדאי לקרוא את הפוסט מהתחלה.

התקשורת כזרוע ביצועית של אהרון ברק – פוסט מטלטל של Yehuda Lavi:

אתמול נחשפתי לזוועה הגדולה מכולם. אני מרגיש את זה…

פורסם על ידי ‏‎Bat El Benyamin‎‏ ב- יום שני, 2 בדצמבר 2019

נפוטיזם היו יסוד כרסום הליברליזם

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *