ה"תאוריה" של פרופ' דוד פסיג על הדיפ סטייט בארץ שהוא "לא קרא עלייה בקונספיל"
חלק ממאמר של פרופ' דוד פסיג, המציג 'תאוריה' הנשמעת כאילו הוא מכור לאתר שלנו מבלי להזכיר את שמו:
"אפשר לדמות את נתניהו לדון קישוט שנלחם בפירמידות הכלכליות – בתקשורת, במערכת המשפט, במעגלי ה"דיפ סטייט" שאליהם לא הצליח להתקבל • עכשיו ראשי כחול לבן, שמשתייכים למעגלים הללו, יצטרכו להיכנס לבונקר לתקופה ארוכה • לעתידן דוד פסיג יש הסבר לא שגרתי על הבחירות • דעה
עיקרה של התיאוריה אומר שמנהיגי הדיפ-סטייט עושים מניפולציות על הפוליטיקאים ועל ההליך הדמוקרטי, כדי שאלו יקבלו החלטות שהאג'נדה שלהם מבקשת לקדם. מנהיגי הדיפ-סטייט בזים להליכים דמוקרטיים, ואפשר לראות שהם גם מפחדים מדמוקרטיה משום שהיא עלולה לחשוף את יעדיהם ולשבש את תוכניותיהם. הנה שתי דוגמאות שיש עליהן ספרות מעניינת שלא באה לידי ביטוי בתקשורת ההמונים. בלינק שבוויקיפדיה שמצורף כאן יש מקורות רבים:
דונלד טראמפ עלה לשלטון בתואנה שהוא רוצה "לייבש את הביצה" הזו. הכוחות שפועלים נגדו כדי להכשילו ולהדיחו מייצגים את הקבוצה הזו. הילרי קלינטון ובעלה הם חלק מקבוצת סתרים זו…
עכשיו לישראל. הבחירות הללו היו הניסיון המקיף של הדיפ-סטייט הישראלי להפיל את ממשל הימין ושותפיו הדתיים אשר האג'נדה הלוקאלית והגלובלית שלו פוגעת באינטרסים של הדיפ-סטייט הישראלי ובערכיו. הם ניסו זה זמן מה להביא לכך וזה לא צלח להם. עתה, חלק מראשי הדיפ-סטייט הישראלי חשפו את עצמם כדי להשיג את יעדם. רוב האנשים הנמנים על מנהיגיו לא ידועים לציבור והם מתאספים במחשכים כדי לטכס עצה. מספר אישים בתקשורת נחשפו כבר בבחירות 2015. לכולם בוודאי זכור המאבק כנגד מו"ל ידיעות אחרונות לפני כמה שנים.
בנימין נתניהו מייצג במידה רבה את הדון קישוט נגד כוחות הדיפ-סטייט, והוא מנסה זה זמן רב לפגוע בו בדרכים שונות. העיתון "ישראל היום" הוא כלי אחד בלבד במאבק זה כנגד ראשי הדיפ-סטייט הישראלי. המאבקים בפירמידות הכלכליות, במערכת המשפט, במערכת אכיפת החוק, בתקשורת ועוד, הם למעשה סימנים של מאבק איתנים מקיף שמתרחש רובו מתחת לפני השטח. יש האומרים שעל אף שנתניהו ניסה להיכנס למעגלי הדיפ-סטייט הישראלי הוא לא הצליח ולכן בלית ברירה הוא יוצא נגדו כדי לשרוד.
ברוב הדמוקרטיות, ההמונים בדרך כלל מרגישים בחושיהם המחודדים את הדיפ-סטייט טוב יותר מהאינטלקטואלים ומבעלי המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה. צורת החשיבה הלוקאלית של ההמונים יותר קשובה לאינטרסים לוקאליים מאשר גלובליים ואם פעם היה אפשר לעשות עליהם מניפולציות בקלות הרי שנעשה הרבה יותר קשה ככל שהדיפ-סטייט נחשף יותר וככל שערוצי המידע מבוזרים יותר…"
לקריאת המאמר המלא