המהפכה החוקתית של איילת שקד עתידה לחזק את האקטיביזם השיפוטי

המהפכה החוקתית של איילת שקד – בחודש ספטמבר 2019 תכנסנה לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. שרת המשפטים היוצאת שקד הצהירה כי מדובר "באחת הרפורמות הכי חשובות שאני עושה בקדנציה שלי".

הרפורמה עתידה לחזק את המהפכה החוקתית והאקטיביזם השיפוטי בצורה משמעותית, תוך ערעור היציבות השיפוטית בנקודות מהותיות, ופגיעה באדם הפשוט.

הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי החלה בשנת 2014, בתקופתה של שרת המשפטים ציפי לבני, אך מי שאחראית לעיקריה היא שקד.

מטרתה הרשמית של הרפורמה היא להקל על העומס בבתי המשפט, ולמנוע מן הצדדים להליך לבזבז את זמנו של בית המשפט בבקשות סרק.

לכאורה, מדובר בסדרה של תקנות העוסקות בעניינים טכניים ומשעממים, הנוגעות בשאלות כגון כמה עמודים צריך להכיל כתב תביעה, כתב הגנה וכיוצ"ב.

למעשה מדובר במהפכה של ממש.

תוספת משמעותית ביותר לתקנות הם חמשת סעיפי "עקרונות היסוד", שלא הופיעו בתקנות סדר הדין האזרחי הישנות, והראשית שבהן הוא סעיף 1 הקובע:

"מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך".

בכך שקד הכניסה בדלת הראשית את הקביעה כי למדינת ישראל ישנה חוקה, וכי הפרוצדורה מעתה ואילך תהיה כפופה ל"עקרונות החוקתיים" של מדינת ישראל. מדובר באותה שרת המשפטים שהצהירה כי מטרתה לדון בפסקת ההתגברות בחוק למניעת הסתננות.

סעיף 1 לתקנות החדשות קיבע, למעשה, את פסיקת בית המשפט העליון בהלכת בנק המזרחי כי למדינת ישראל יש חוקה וכי חוקי היסוד מצויים במעמד חוקתי על-חוקתי.

הרפורמה של שקד עתידה להשפיע על החלטת בית המשפט העליון לדון בחוקי היסוד ככלל ובחוק הלאום בפרט. מדובר בפעם הראשונה שהמחוקק הישראלי מקבל באופן מלא את העקרונות שקבע בית המשפט העליון, מיום שנחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

סעיף 1 לתקנות החדשות מהווה פסקת הגבלה שהגביל המחוקק את עצמו מרצונו החופשי, תוך שהוא מכפיף עצמו למרות בית המשפט, בנושאים מהותיים.

יודגש כי למרות שמטרת השינויים המוצהרת בתקנות היא "למנוע שרירותיות" בהליכים משפטיים, הרי שהלכה למעשה נראה כי התקנות יובילו לערעור היציבות הדיונית.

בעוד שהתקנות הישנות החזיקו 532 סעיפים, התקנות החדשות מחזיקות רק 180 סעיפים. כיצד, אם כן, אמור להתנהל הדיון המשפטי בתנאים החדשים הללו, כאשר תקנות רבות שהסדירו הליכים רבים צומצמו?

ציפי לבני ומשרד המשפטים ענו על כך בדברי ההסבר לטיוטת התקנות החדשות בשנת 2014:

"..במידה מסוימת נדרשת נסיגה, גם אם מעטה, מהגישה האדברסרית הקלאסית כדי לאפשר לבית המשפט להיות אקטיבי יותר במהלך הדיונים, וזאת לשם ניצול נכון והגשמה יתרה של זמנו של הציבור..

..לכל שאלה שתתעורר בנושא סדרי הדין האזרחי, שאין לה מענה מפורש בתקנות, אם הכלליות ואם המיוחדות, יהיה מורה דרך מכוון הנובע מעקרונות היסוד האמורים.."

לבני ומשרד המשפטים מצהירים בדבריהם כאן כי שיטת המשפט הישראלית צריכה לעבור "נסיגה" מהמצב בו תובע טוען טענה, ונתבע טוען טענה נגדית, כפי שהדבר נהוג בשיטה האדברסרית. המצב החדש שייווצר הוא שבית המשפט יתערב בדיונים בצורה מובהקת יותר, בצורה "אקטיבית" יותר, בצורה חוקתית יותר.

לאור דברים אלו, ברור כי אם שאלות רבות ייוותרו ללא מענה, אז המתדיינים יצטרכו לפנות לבית המשפט כדי לקבל הבהרות. הדבר לא רק שייצור בלבול, אלא יגרום לבזבוז זמן בית המשפט בניסיון לקבל ממנו הבהרות אלו, וזאת בניגוד לאמור בסעיף 1 לתקנות החדשות, הקובע כי מטרת התקנות היא למנוע שרירותיות.

התקנות החדשות לא רק שמכריזות על קבלת החוקה הישראלית, אלא על שינוי מוחלט בשיטת המשפט הישראלית. מעכשיו השיטה האדברסרית תצומצם למטרת שיקולי "יעילות" בהתאם ל"עקרונות החוקתיים" של שיטת המשפט הישראלית.

שינוי חשוב בהקשר זה הוא הזמן הקצוב ששופט רשאי להעניק לחקירה, כדי לחסוך זמן דיוני. החקירה הנגדית היא כלי מרכזי וחשוב כדי להגיע לחקר האמת ולהגן על עמדת התובע או הנתבע.

התקנות החדשות מקריבות את טובת התובע או הנתבע עבור "העקרונות החוקתיים" של שיטת המשפט הישראלית, משיקולי "יעילות", ופוגעות פגיעה אנושה בזכותו של אדם לומר את דברו בבית המשפט.

בזמן הזה עדיין תהיה זכות עמידה לאישים כגון פעילת ה BDS לארה אלקאסם לתבוע בבג"ץ את "זכותה" ללמוד בישראל. במדינות רבות בעולם לא הייתה ניתנת לאלקאסם כל זכות עמידה לתבוע דבר. בארץ ניתנה לה זכות זאת, ובכך בוזבז זמן דיוני יקר עבור מי שלא אמורה להיות לה כלל זכות גישה לערכאות במדינת ישראל.

בו-זמנית, התקנות החדשות מצמצמות את יכולת התובע והנתבע אזרחי מדינת ישראל להגיב לבקשות בהליך, כדי לחסוך זמן, זאת במקום לצמצם את זכות העמידה של אישים כגון אלקאסם.

אמצעי חשוב להרתיע את התובע או הנתבע מ"למשוך" את ההליך יותר מדי, היא הקביעה כי מעתה כל בקשה תחייב את התובע או הנתבע המבקש אותה בהוצאות משפט, בניגוד למצב הקודם. כך אדם פשוט שרוצה לבקש בקשה הגיונית מבית המשפט צריך לחשוש מהוצאות, וזכותו לומר את דברו בפני בית המשפט נפגעת.

שרת המשפטים היוצאת שקד קבעה כי הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי היא אחד המהלכים החשובים ביותר בקדנציה שלה. היא טועה. זהו המהלך החשוב ביותר בקדנציה שלה, ואחד החשובים בתולדות המשפט הישראלי. אזרחי מדינת ישראל עתידים לגלות זאת בקרוב.

מקור הפוסט: