כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

כתבה של ג'רמי פרנקל, ה- The Daily Wire

ברוב הדתות בארצות הברית, פרוגרסיביזם, הידוע גם בשם ״לפטיזמם״ (שמאלנות), מתפשט בחוגים החילוניים. כיהודי, אני תמיד מוצא את עצמי מסוקרן לגבי נטיות פוליטיות בתוך הקהילה שלי. הילארי קלינטון זכתה בהצבעה היהודית מול דונלד טראמפ, 70-25%. עם זאת, אם מפלחים את האחוזים בקהילה לפי זרמים, אנו יכולים לראות תמונה שונה לחלוטין. בקהילה היהודית האורתודוקסית, שהיא הדתית ביותר בזרמים, טראמפ ניצח את קלינטון בגדול, 54-13%. בקונטרסט חריף ניכר בקרב הרפורמים, הפחות שומרי ההלכה היהדות, בה זכתה קלינטון ב-78-10%.

אבל לא רק ביהדות התופעה הזאת קיימת. הדת, ככלל, נוטה להקשר עם השתייכות פוליטית. סקר גאלופ שנערך ב -2014 תומך בהשערה זו – כפי שהציבור דתי נוטה לשמרנים, מצביעים לא דתיים וחילוניים נוטים יותר לליברלים.

השאלה המתבקשת היא, למה? מה הקשר בין החילוניות לפרוגרסיביזם?

התשובה היא שהאנשים שהשתתפו בסקרים האלה הם למעשה דתיים – דתיים חסידי הפרוגרסיביזם.

פרוגרסיביות היא, מעצם הגדרתה, הדת של עצמה. כשאדם עוזב, או שלא אימץ, את אמונתו המקורית, בין אם זו פרוטסטנטיות, קתוליות, יהדות או כל דבר אחר, החלל, שפעם היה, או שלא היה, מלא באלוהים, לא יכול להישאר ריק. בני האדם זקוקים לתכלית בחיים, בדיוק כפי שאנו זקוקים לחמצן.

השקפת העולם של השמאל ממלאת את החלל הזה בקלות. לפיכך, שמאל חילוני אינו חילוני כלל. האמונה המקורית של אותו אדם פשוט מוחלפת על ידי אחרת. פרוגרסיביזם הופך להיות מערכת הערכים העיקרית של האדם, גם אם הוא מבחינה טכנית יהודי או נוצרי מלידה.