ידענו שכל הרומנטיקה ההירואית הזאת היא בלוף אחד גדול שבא לכסות על ערוות צביעותו של השמאל

לפני ארבעה חודשים בדיוק עמד נציג של התנועה הקיבוצית על הבמה בכנס חירום של מרצ בבית ציוני אמריקה ודיבר על מרי אזרחי, על פיזור וקליטה, על רשימות, על מרחבים מוגנים, ובמיוחד על ״בעד״ דרום תל אביב. נורא ״בעד״ פיזור ו״בעד״ דרום תל אביב. אנחנו ישבנו באולם ושפכנו על הדוברים קיתונות של לעג עד שהמשטרה זרקה אותנו החוצה לקול תשואות הקהל הנאור, כי אנחנו ידענו שכל הרומנטיקה ההירואית הזאת היא בלוף אחד גדול שבא לכסות על ערוות צביעותו של השמאל. ידענו שברגע שיבוטל הגירוש כל ה״בעד״ יישכח.

קיבוץ בית העמק הוא רק משל. כמוהו יש קיבוצים רבים, שרוב חבריהם מצביעי מרכז ושמאל, מאלה שהוסעו באוטובוסים להפגנות ותלו שלטים נגד הגירוש, אבל שלוש נשים וכמה ילדים זו מעמסה גדולה מידי בשבילם.

אגב, בדרום תל אביב, בפתח תקווה, באילת או באשדוד לא התקיימו הצבעות. אם יתקבל מתווה האו״ם גם בקריית שמונה ובירוחם לא יהיו הצבעות. הפריווילגיה הזאת שמורה רק לפריווילגים.