משרד המשפטים גיבש טיוטת חוק שתאפשר לעו״סיות לקחת לכל אחד מכם את הילדים שלו אם רק יתחשק להן 

משרד המשפטים גיבש טיוטת חוק שתאפשר לעו"סיות לקחת לכל אחד מכם את הילדים שלו אם רק יתחשק להן.
מזיז לכם? נכון שלא?

להלן נוסח החוק מוצע:

טיוטה שהוכנה על ידי משרד המשפטים ומשרד הרווחה לצורך הפצת תזכיר
חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס'…), התשע"ח-2018

תיקון סעיף 1 1. בסעיף 1 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך- 1960 , (להלן- החוק העיקרי), אחרי הגדרת "חוק טיפול בחולי נפש" יבוא:
"טובת הקטין" – בקביעת טובת הקטין לפי חוק זה יישקלו מכלול האינטרסים, הצרכים והזכויות של הקטין, ובין השאר השיקולים המפורטים להן:
(1) זכותו הטבעית של קטין לגדול בבית הוריו, ואם הוצא ממנו – לחזור אליו, למעט במקרים שבהם טובת הקטין מחייבת את גידולו מחוץ לבית הוריו, ובכפוף לכל דין;
(2) שלומו הגופני והנפשי;
(3) גילו וכשריו המתפתחים;
(4) רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו בעניין הנדון;
(5) ממד הזמן בחיי הקטין;
(6) מין הקטין, מאפייניו ותכונותיו וכן הרקע האתני, הדתי, התרבותי והלשוני שלו;
(7) ההשפעה הצפויה של החלטה או פעולה לפי חוק זה על חייו בטווח הקצר ובטווח הארוך;
(8) קשריו ויחסיו עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו, ושמירה על רציפות קשרים אלה;
(9) עמדת הוריו או אפוטרופסו ואנשים משמעותיים אחרים בחייו בעניין הנדון;
(10) יכולת הוריו וכל אדם או מסגרת אחרים הנוגעים לעניין לספק את צורכי הקטין;
(11) הידע המקצועי הנוגע לעניין הנדון;
(12) כל שיקול אחר הנוגע לקביעת טובת הקטין.
תיקון סעיף 8 2. האמור בסעיף 8 לחוק העיקרי יסומן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) בית המשפט רשאי לשמוע קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון.
(ג) דברים שהשמיע קטין כאמור בסעיף קטן (ב) יהיו חסויים בפני כל אדם, למעט בית משפט של ערעור; אולם בית המשפט רשאי להחליט על גילוי הדברים שהשמיע הקטין, כולם או חלקם, אם הקטין הסכים לגילוי ובית המשפט מצא כי יהיה בגילוי כדי לקדם את טובת הקטין וכן רשאי הוא בנוסף לאמור, לגלות את הדברים לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) במקרים מיוחדים בהם סבר כי ייגרם נזק של ממש לקטין אם לא יעשה כן. "
החלפת סעיף 8ג
3. במקום סעיף 8ג לחוק העיקרי יבוא:
"מינוי מייצג לקטין
8ג. (א) בית משפט הדן בעניינו של קטין לפי סעיפים 3 ,3א, 3ז 12, ו – 14 ימנה לקטין עורך דין שייצגו (להלן- מייצג) בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב- 1972 (להלן – חוק הסיוע המשפטי), אלא אם שוכנע מטעמים שיירשמו כי אין בייצוג כדי לקדם את טובת הקטין או את הבאת רצונו בפני בית המשפט, לפי העניין.
(ב) מינה בית המשפט מייצג לקטין רשאי הוא למנותו אף לתובענות הנובעות מן ההליך שבפניו אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו.
(ג) מינה בית המשפט מייצג לקטין, יהיה הקטין צד להליך, לרבות לעניין זכות הערעור.
(ד) מינוי מייצג לקטין יעשה ככל הניתן בתחילתו של ההליך המשפטי.
(ה) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט הדן בענינו של קטין, למנות לקטין בכל עת מייצג להליכים אחרים לפי חוק זה, או לתובענות הנובעות מן ההליך שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על עניניו.
הוספת סעיפים 8ד-8ו
4. אחרי סעיף 8ג לחוק העיקרי יבוא:
"אופן הייצוג לקטין
8ד. (א) מונה מייצג לקטין אשר טרם מלאו לו 14 שנים יפעל המייצג כאפוטרופוס לדין של הקטין וייצג את טובתו של הקטין תוך שיתוף הקטין בגיבוש עמדתו ומתן משקל הולך וגובר לרצונו של הקטין, בהתאם לגילו,
בגרותו וכשריו המתפתחים;
(ב) מונה מייצג לקטין אשר מלאו לו 14 שנים יפעל המייצג כעורך דינו של הקטין וייצג את רצונו ואת עמדותיו של הקטין לאחר ששיתף את הקטין בעמדתו בדבר טובתו של הקטין בעניין ואולם רשאי המייצג להביא בפני בית המשפט גם את עמדתו בדבר טובתו של הקטין במקרים מיוחדים בהם סבר כי ייגרם נזק של ממש לקטין אם לא יעשה כן;
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו – (ב) רשאי בית המשפט להורות למייצג לקטין אשר טרם מלאו לו 14 שנים לפעול כעורך דינו של הקטין כאמור בסעיף קטן (ב) וכן רשאי הוא להורות למייצג לקטין אשר מלאו לו 14 שנים לפעול כאפוטרופוס לדין של הקטין, כאמור בסעיף קטן (א), והכל אם מצא כי יש להורות כן לאור כשריו של הקטין ויכולתו להבין בדבר ולגבש רצון ברור;
(ד) מייצג הקטין ייפגש עם הקטין ויקיים עמו קשר וכן ייפגש במידת הצורך עם הורי הקטין ועם כל גורם משמעותי אחר בחיי הקטין ויתייעץ עם גורמי מקצוע בתחום הטיפול, לרבות עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה);
(ה) מייצג הקטין יפעל תוך מתן מידע לקטין, שיתוף הקטין והתייעצות עמו, בהתאם לגילו ולכשריו המתפתחים, ככל שאין בכך לפגוע בטובתו, ויפעל ככל האפשר, תוך קידום הסכמות בין הצדדים; (ו) על אף האמור בכל דין, רשאי המייצג לקבל מכל אדם מידע הנוגע לקטין שהורהו של קטין רשאי לקבלו, לרבות מידע בענייני בריאות, חינוך ורווחה הנדרש לו לשם מילוי תפקידו;
(ז) מידע בעניינו של קטין, שהגיע לידי המייצג במסגרת תפקידו חובה על המייצג לשמרו בסוד, למעט לצורך מילוי תפקידו במסגרת ההליך ואולם רשאי הוא לגלות מידע כאמור לעו"ס לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אם ראה כי יש חשש לשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או שהמייצג סבר כי הוא חיוני לשם קידום טובתו של הקטין; אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 368ד לחוק העונשין, התשל"ז – 1977."
מינוי עורך דין להורה 8ה. בדיון לפי סעיפים 3, 3ז , 12, ו – 14, רשאי בית המשפט למנות עורך דין להורה שאינו מיוצג על ידי עורך דין, בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי וזאת מבלי לגרוע מזכותו של הורה להגיש ללשכה לסיוע משפטי בקשה לקבלת סיוע משפטי לפי החוק האמור.
בדיון הראשון המתקיים בנוכחות ההורה יברר בית המשפט את רצונו של ההורה בייצוג ואם ההורה מעוניין בכך הוא ימנה לו עורך דין בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי.
הוראות נוספות לעניין ייצוג
8ו (א) על אף האמור בסעיף 8ג(א), בדיון המתקיים ללא שמיעת הקטין או הורהו כאמור בסעיף 12, או במקרה מיוחד אחר שאינו סובל דיחוי בו לא ניתן להספיק לקיים את הדיון בנוכחות מייצג לקטין או להורה, רשאי בית המשפט לקיים דיון אף ללא נוכחות מייצג כאמור.
(ב) מייצג לקטין או להורה שמינה בית משפט לפי החוק או מייצג להורה שמינה הסיוע המשפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, יהיה עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת מטעם הסיוע המשפטי לייצוג קטינים והורים בהליכים לפי חוק זה, לפי העניין.
התייצבות בא כוח היועץ המשפטי לממשלה
8ז. (א) מבלי לגרוע מהוראות פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], [רשאי בית המשפט להורות לבא כח היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בהליך לפי החוק אם הוא סבור כי טובתו של קטין, או ענין ציבורי מחייב זאת.
(ב) בבואו ליתן החלטה לפי סעיף קטן (א), ישקול בית המשפט, בין השאר את השיקולים הבאים:
(1) מורכבות התיק מן הבחינה המשפטית, לרבות קיומו של הליך הוכחות;
(2) קיומן של סוגיות משפטיות מיוחדות שנויות במחלוקת;
(3) האפשרות לסייע בהגעה להסכמות עם ההורים והקטין."
הוספת סעיף 9ג 5. אחרי סעיף 9ב לחוק העיקרי, יבוא: "סדרי דין וראיות
9ג. (א) בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות;
(ב) מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא חוות דעת נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט."

תיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה
6. בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 בסעיף 4(א) אחרי "חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך- 1960" יבוא "לרבות מינוי מייצג לקטין ולהורהו לפי סעיפים 8ג ו – 8ה".
תיקון חוק הסיוע המשפטי
7. בתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב – 1972 , אחרי פרט (6) יבוא:
"(7) לקטין לפי הוראות סעיף 8ג לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך – 1960 (להלן – חוק הנוער), בכל הנוגע –
(א) לייצוג לפי סעיף 8ג לחוק האמור וסעיפים 3 ו 4 לא יחולו;
(ב) לייצוג לפי סעיף 8ג בערעור על החלטה לפי החוק האמור וסעיף 3 לא יחול.
(8) להורה, לפי הוראות סעיף 8ה לחוק הנוער, בכל הנוגע –
(א) לייצוג לפי סעיף 8ה לחוק האמור ולייצוג בהליכים לפי סעיפים 3, 3ז, ו- 12 לחוק האמור וסעיפים 3 ו- 4 לא יחולו;
(ב) לייצוג בהליכים לפי סעיף 14 לחוק האמור ולייצוג בערעור על החלטה בהליכים לפי סעיפים 3, 3ז, 12, ו – 14 לחוק האמור- וסעיף 3 לא יחול."

דברי הסבר

סעיף 1- תיקון סעיף 1 לחוק
סעיף זה מבקש להוסיף להגדרות החוק את "טובת הקטין". בבוא בית המשפט לקבוע את טובת הקטין במקרה שלפניו עליו לשקול את מכלול האינטרסים, הצרכים וזכויות הקטין, וביניהם זכותו לגדול בבית הוריו, שלומו הגופני והנפשי, גילו, כשריו המתפתחים ורצונו בעניין הנדון וממד הזמן בחיי הקטין.
מטרת הוספת ההגדרה בהקשר הנוכחי הינה בשל כך שלגבי קטינים בגיל הצעיר יותר – חובת המיצג לייצג את טובת הקטין ובכל מקרה עליו להעריך את טובת הילד שכן גם בגילאים הבוגרים יותר בהם מייצג המייצג את רצונו של הקטין – עליו להביא בפני הקטין את עמדתו שלו בדבר טובתו.
הגדרת טובת הילד דומה להגדרה שבחוק אומנה לילדים, התשע"ן – 2016 (ור' גם סעיף 3(א) לחוק האמור)

סעיף 2- תיקון סעיף 8 לחוק
סעיף 8 לחוק הנוער קובע, בין השאר, כי בית המשפט לא ייתן החלטה לפי החוק אלא לאחר שנתן לקטין, לאחראי עליו ולעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) (להלן – עו"ס לחוק הנוער), "הזדמנות לטעון טענותיהם ולהציע הצעותיהם".
מוצע להוסיף לסעיף הוראות בנוגע לשמיעת הקטין, שיאפשרו לקטין לדבר בחופשיות בדומה להוראה הקיימת בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995. על פי המוצע, לבית המשפט יהיה נתון שיקול הדעת האם לשמוע קטין ללא נוכחות גורם נוסף או בנוכחות מי שביהמ"ש קבע כי יוכל להיות במעמד כאמור. כמו כן, דבריו של הקטין יהיו חסויים בפני כל אדם, למעט בית המשפט של ערעור. אם הקטין נתן הסכמתו לגילוי הדברים שאמר ובית המשפט מצא כי יהיה בגילוי כדי לקדם את טובת הקטין הוא יהיה רשאי להחליט על גילוי הדברים (כולם או חלקם).כמו כן, בית המשפט רשאי לגלות את הדברים לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) במקרים מיוחדים בהם סבר כי ייגרם נזק של ממש לקטין אם לא יעשה כן.

סעיף 3- תיקון סעיף 8ג לחוק
סעיף 8ג הקיים מאפשר לבית המשפט הדן בעניינו של קטין למנות לו אפוטרופוס לדין אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשמירה על ענייניו.
מוצע להחליף את הסעיף ולעגן בהרחבה את זכותו של הקטין לייצוג
לסעיף קטן (א)- על פי המוצע, בית המשפט יחויב למנות לקטין עורך דין שייצגו בהליכים הבאים המתנהלים בפניו:
הכרזה על קטין כקטין נזקק וקביעת דרכי טיפול והשגחה לקטין נזקק, בקשה למתן צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת, בקשת קטין לאשפוז פסיכיאטרי, בקשה לנקוט באמצעים זמניים לגבי קטין ולאשר אמצעי חירום שננקטו על ידי עו"ס לחוק הנוער ובקשה לשינוי החלטות שניתנו לפי חוק הנוער.
מינוי כאמור יהיה מתוך מערך ייצוג קטינים בסיוע המשפטי, בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי ובית המשפט יהיה רשאי לסטות מחובת המינוי אם שוכנע, מטעמים שירשמו, כי הייצוג אינו מקדם את טובת הקטין או את הבאת רצונו בפניו.

לסעיף קטן (ב)- בית המשפט רשאי למנות את המייצג שמונה לקטין לייצגו גם בתובענות הנובעות מההליך בפני בית המשפט לנוער, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשמירה על ענייניו. כך לדוגמא מקום בו מתוך ההליך עולה צורך לייצג את הקטין גם בהליכים המתנהלים במקביל בבית המשפט לענייני משפחה.
לסעיפים קטנים (ג) ו-(ד)- קטין שמונה לו מייצג יהיה צד להליך בפני בית המשפט לנוער ובפני בית המשפט המחוזי, ככל שהוגש ערעור על החלטת הערכאה הראשונה. מועד מינוי המייצג יהיה, ככל הניתן, בתחילתו של ההליך המשפטי.
לסעיף קטן (ה)- הסעיף המחייב מינוי עורך דין לקטין בנוגע להליכים שפורטו בסעיף קטן (א), אינו בא לגרוע מהמצב הקיים היום בסעיף 8ג לחוק לפיו בית המשפט רשאי למנות לקטין אפוטרופוס לדין גם בהליכים אחרים לפי החוק. לפיכך מוצע לקבוע כי אין באמור כדי לגרוע מסמכות בית המשפט הדן בענינו של קטין, למנות לקטין בכל עת מייצג (גם בהליכים אחרים שאינם מנויים בסעיף קטן (א)), או לתובענות הנובעות מן ההליך שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על עניניו.

סעיף 4- הוספת סעיפים 8ד-8ז לחוק
לסעיפים קטנים 8ד(א) עד (ג)- סעיפים קטנים אלו דנים באופן הייצוג שיינתן לקטין. על פי המוצע, מייצג לקטין עד גיל 14 (להלן- קטין צעיר) יפעל כאפוטרופוס לדין ואילו מייצג לקטין גדול מהגיל האמור (להלן- קטין בוגר) יפעל כעורך דין. האפוטרופוס לדין ייצג את טובתו של הקטין הצעיר, תוך שיתופו בגיבוש העמדה ומתן משקל הולך וגובר לרצונו של הקטין, בהתאם לגילו, בגרותו וכשריו המתפתחים. ילדים נתונים בעיצומו של תהליך התפתחות וככלל אינם בשלים בגילאים הצעירים לגבש רצון עצמאי. על כן נדרש האפוטרופוס לדין בפעולתו כמייצג לעמוד על מכלול האינטרסים של הקטין, להעריך את צרכיו ולהסיק מהי החלופה הטובה ביותר עבור הקטין וזאת תוך שמירה על זכויותיו הדיוניות והמהותיות. כאמור, הבסיס לייצוג קטין צעיר הוא טובתו, על פי הפרשנות הרחבה הנגזרת מתפיסת זכויות הילד על פי האמנה בדבר זכויות הילד. בהתאם לגישה זו הוצע להגדיר את "טובת הקטין" (ר' סעיף 1 דלעיל) ומכלול השיקולים, האינטרסים, הצרכים והזכויות כפי המפורט בהגדרה, צריכים להישקל על ידי האפוטרופוס לדין בעת גיבוש עמדתו מהי טובתו של הקטין במקרה הנדון, מנקודת מבטו של הקטין.
עורך הדין ייצג את רצונו ועמדותיו של קטין בוגר וזאת לאחר ששיתף את הקטין בעמדתו מהי טובת הקטין בעניין. הבאת טובתו של קטין בפני בית המשפט על ידי עורך הדין תהיה רק במקרים מיוחדים בהם סבר כי יגרם נזק של ממש לקטין אם ימנע מלעשות כן. הרציונל במינוי עורך דין לקטין הבוגר נובע מכך שעם התבגרות הקטין מתפתחים כשריו ויכולותיו, ובכלל זה היכולת לגבש רצון ברור ועל כן יש להעניק לו ייצוג משפטי וזאת לשם הבאת עמדתו בפני בית המשפט בכלים משפטיים ושכנוע בית המשפט ברצונו.
על אף הכלל הקיים בדבר קביעת תוכן הייצוג לפי החלוקה הגילאית האמורה, רשאי בית המשפט לסטות מהכלל ולהורות למייצג קטין צעיר לפעול כעורך דין במקרה הנדון או להורות למייצג קטין בוגר לפעול כאפוטרופוס לדין, אם מצא כי יש צורך לעשות כן לאור כשריו של הקטין ויכולתו להבין בדבר ולגבש רצון ברור. שיקול הדעת הנתון לשופט מאפשר לתת ביטוי לשונות הקיימת בין ילדים בתהליך התפתחותם. היה ובית המשפט מעריך שבגרותו של הקטין שבפניו ויכולתו לגבש רצון מושכל שונה מהקיים אצל בני גילו, יוכל ליתן החלטה שיפוטית לגבי אופן הייצוג והמייצג יפעל שלא בהתאם לכלל האמור .
לסעיף קטן 8ד(ד) – מייצג קטין, הן בפועלו כאפוטרופוס לדין והן בפועלו כעורך דין, ייפגש עם הקטין ובמידת הצורך ייפגש גם עם הוריו וכל גורם משמעותי אחר בחיי הקטין. כמו כן, המייצג יתייעץ עם גורמי המקצוע בתחום הטיפול, לרבות עם העו"ס לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), המטפל בעניינו של הקטין. פגישת המייצג עם הקטין נועדה לשתפו במידע הנוגע להליך המשפטי, לרבות בהשלכות האפשריות של כל אחד מאפיקי הפעולה, וכן לתת מקור מידע למייצג שעל בסיסו יקבע הקו המשפטי אותו ינקוט המייצג בהליך. יצירת הקשר עם הורי הקטין וההיוועצות עם גורמי מקצוע יאפשרו למייצג להבין את כל הצדדים של העניין בו מדובר וכמו כן, לא אחת משמש המייצג כגשר בין הקטין ובין שאר הגורמים, דבר שעשוי לסייע בבניית תוכנית טיפול מתאימה ומוסכמת.
לסעיף קטן 8ד(ה)- המייצג ייתן לקטין מידע והסברים, בין היתר, בנוגע לעיקרי השאלה המשפטית העומדת להכרעה, לטיבו של ההליך ולתוצאותיו האפשריות ולחלופות הקיימות בעניין והכל בהתאם לגילו ולכשריו המתפתחים של הקטין. מתן המידע על ידי המייצג נחוץ על מנת שהקטין יוכל לגבש את רצונו ביחס להליך בעניינו וישתתף, בהתאם לגילו, כשריו המתפתחים ובגרותו, בגיבוש הקו המשפטי שיוצג בפני השופט. בנוסף, חלק מעבודת המייצג היא להשיג פתרונות בדרך של הסכמה. בייצוג ילדים קיימת חשיבות מיוחדת בהשגת הסכמות, אשר ככלל, מצמצמות את התוצאות השליליות הנגרמות לקטין ולסביבתו כתוצאה מהתדיינות משפטית מתמשכת. על כן, פעולתו של מייצג קטין צריכה להיות, ככל האפשר תוך קידום הסכמות בין הצדדים.
לסעיף קטן 8ד(ו)- על אף הוראות סודיות הקבועות בכל דין, רשאי המייצג לקבל מידע מכל אדם מידע הנוגע לקטין שהורהו של קטין רשאי לקבלו , לרבות מידע רפואי, חינוכי ורווחתי אשר נדרש לו לשם מילוי תפקידו כמייצג הקטין.
לסעיף קטן 8ד(ז)- מידע שהגיע למייצג במסגרת מילוי תפקידו וחלה על המייצג חובה לשמרו בסוד, וזאת מבלי לפגוע מאפשרותו לעשות שימוש במידע לפי הנדרש במסגרת ההליך בבית המשפט. . בנוסף לכך, רשאי המייצג לגלות את המידע האמור לעו"ס לחוק הנוער (טיפול והשגחה) אם ראה כי יש חשש לשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או שהמייצג סבר כי הדבר חיוני לקידום טובת הקטין. יודגש, כי חובת הסודיות אינה גורעת מחובת הדיווח על פי חוק העונשין.
לסעיף 8ה- הסעיף דן במינוי מייצג להורה. על פי המוצע, בית המשפט יהיה רשאי למנות, בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי, עורך דין להורה שאינו מיוצג בעת דיון בהליכים הבאים:
הכרזה על קטין כנזקק וקביעת דרכי טיפול והשגחה לקטין נזקק, בקשת קטין לאשפוז פסיכיאטרי, בקשה לנקוט באמצעים זמניים לגבי קטין ולאשר אמצעי חירום שננקטו ובקשה לשינוי החלטות שניתנו לפי חוק זה.
בהליכים לפי החוק מתקבלות על ידי בית המשפט החלטות הרות גורל הנוגעות לזכויותיהם של קטינים והוריהם, ובמיוחד כאשר מדובר החלטות על הוצאת הקטינים מביתם וממשמורת הוריהם לפי סעיף 3(4) לחוק. על כן ישנה חשיבות רבה שהורים ייוצגו בהם כפי הנדרש ובנפרד מהייצוג הניתן לקטין. חשיבות ייצוג ההורים בהליכי חוק הנוער אף גוברת בשל המאפיינים הסוציואקונומיים של חלק מקבוצת ההורים- היותם אנשים קשיי יום, בעלי רמת השכלה נמוכה אשר חיים בעוני. הנתונים מראים כי יש צורך בהנגשת השירות גם לזכאים לכך על פי חוק הסיוע המשפטי. מטעמים אלו מוצע כי לבית המשפט תינתן הסמכות למנות עורך דין להורה המעוניין בכך בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי וזאת בלי לגרוע מזכותו של ההורה להגיש מיוזמתו ללשכה לסיוע משפטי בקשה לקבל סיוע משפטי או לפנות לייצוג באופן עצמאי. בדיון הראשון המתקיים בנוכחות ההורה יברר בית המשפט את רצונו של ההורה בייצוג ואם ההורה מעוניין בכך הוא ימנה לו עורך דין בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי וזאת מבלי לגרוע מסמכותו של ביתה משפט למנות עורך דין להורה עוד קודם לדיון הראשון. לצד האמור, מוצע לערוך תיקון עקיף בחוק הסיוע המשפטי, ולקבוע זכאות לייצוג בהליכי חוק נוער להורה ללא עמידה במבחן הזכאות הכלכלית ובמבחן הסיכוי המשפטי (ר' סעיף 8 להלן).

לסעיף 8ו- הוראות נוספות לעניין ייצוג
לסעיף קטן (א)- על אף חובת המינוי בסעיף8ג(א), בית המשפט רשאי, במקרים הבאים, לקיים דיון ללא נוכחות עורך הדין שמונה לקטין או להורה:
דיון בבקשה להורות על נקיטת אמצעים זמניים ואישור אמצעי חירום שננקטו על ידי עו"ס לחוק הנוער, המתקיים אף לפני שמיעת הקטין, בשל דחיפות העניין וכן מקרה מיוחד אחר שאינו סובל דיחוי ולא ניתן להספיק לקיים את הדיון בנוכחות עורך דין לקטין.
לסעיף קטן (ב)- מייצג שמינה בית המשפט לקטין או להורה או מייצג שמינה הסיוע המשפטי להורה לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, יהיה עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת מטעם הסיוע המשפטי לייצוג קטינים. ייצוג קטינים דורש התייחסות ייחודית: לעורך דין העוסק בכך נדרשים ידע וכישורים בתחומים הנוגעים לילד ולמשפט וכלים מקצועיים על מנת ליצור קשר עם ילד, לדובב אותו ולבנות יחסי אמון עמו. כמו כן, מייצג לקטין זקוק לכלים מעשיים ותיאורטיים להבנת מצבם של הילד ומשפחתו ודרכי הטיפול האפשריות בילד וכן יכולת ליצירת שיח עם גורמים מקצועיים אחרים, כדוגמת מורים ועובדים סוציאליים, הממלאים תפקיד חשוב בחיי הילד. מטעמים אלו מוצע, כי עורך דין שמונה לייצג קטין או הורה בבית המשפט לנוער יקבל את ההכשרה המיוחדת הניתנת על ידי אגף "עו"ד משלי" בסיוע המשפטי.
גם כאשר מדובר בייצוג הורים ישנה חשיבות כי המייצג יקבל הכשרה מתאימה, בין השאר, על מנת שיוכל להביא בפני ההורה את הבנתו שלו לגבי מצבו של הילד וצרכיו ודרכי הטיפול האפשריות בו.

לסעיף 8ז- התייצבות בא כח היועץ המשפטי לממשלה
על פי המוצע, בית המשפט רשאי להורות לבא כח היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בהליך לפי החוק אם הוא סבור כי טובתו של קטין או עניין ציבורי מחייב זאת. לפני מתן החלטה כאמור ישקול בית המשפט, בין היתר, את מורכבות התיק מהבחינה המשפטית לרבות הצורך לקיים הוכחות בפני בית המשפט, את קיומן של סוגיות משפטיות מיוחדות השנויות במחלוקת וכן את האפשרות שב"כ היועץ המשפטי לממשלה יוכל לסייע בהגעה להסכמות עם ההורים והקטין. הוראות סעיף זה אינן גורעות מסמכות היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בהליך ע"פ פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה)[נוסח חדש].
במצב הדברים כיום, פתיחת ההליך בבית המשפט נעשה על ידי עו"ס לחוק הנוער שאינו בעל הכשרה משפטית וככלל הוא זה שניצב לבדו מול ההורה, הקטין ועורכי דינם, ככל והם מיוצגים. עו"ס לחוק הנוער הוא גורם טיפולי מובהק ומשכך אין בידיו את הכלים המשפטיים לניהול הליך כאשר הדיונים נוטים לכיוון משפטי מובהק, כמו קיום הוכחות במהלכו או בירור סוגיות משפטיות מיוחדות השנויות במחלוקת. על כן, יינתן שיקול דעת לבית המשפט להורות במקרים המתאימים על התייצבות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לצד העו"ס לחוק הנוער (טיפול והשגחה). הקניית הסמכות לבית המשפט איננה באה לגרוע מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ובא כוחו להתייצב מיוזמתו בכל הליך משפטי, לרבות בהליכים לפי חוק הנוער, בהתאם לאמור בפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה)[נוסח חדש].

סעיף 5- הוספת סעיף 9ג
הסעיף מציע להוסיף הוראות בעניין סדרי דין וראיות, בדומה להוראות הקיימות בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995. על פי המוצע, בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין שאין בו הוראה אחרת לפי חוק הנוער, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. ואולם, הוראה זו אין בה לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות. בנוסף, אם מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, בעל דין לא יהיה רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית המשפט. כידוע, ישנם מקרים בהם החשיפה למומחים ואנשי מקצוע אינה מועילה ואף יש בה כדי להזיק לקטין, בפרט כשהן מחייבות אותו לעבור בדיקות ומבחנים מספר פעמים לצד זאת יש בהחלט מקרים בהם יש מקום לחוות דעת נוספת. לכן, מינוי מומחה צריך להיעשות בפיקוחו של בית המשפט ולשם הגשת חוות דעת מטעם צד יהיה צורך בקבלת אישורו של בית המשפט, אשר יינתן במקרים המתאימים.

סעיף 6- תיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה
לבית המשפט לעניני משפחה נתונות כיום הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), כאשר יש צורך בשימוש בסמכויות אלה במסגרת הליך תלוי ועומד לפניו – כמו למשל במקרה של סכסוך גירושין קשה הנמצא בסמכותו. מוצע לעגן במסגרת הסמכויות הנתונות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בעניינים לפי חוק הנוער, גם את הסמכות למנות מייצג לקטין או להורה.

סעיף 7- תיקון חוק הסיוע המשפטי
תיקון עקיף בחוק הסיוע המשפטי המבקש להעניק ייצוג לקטין לפי סעיף 8ג לחוק הנוער (טיפול והשגחה), ללא עמידה במבחן הכלכלי ובמבחן הסיכוי המשפטי וכן ייצוג בערעור על החלטה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ללא עמידה במבחן הכלכלי. כמו כן, מוצע להעניק זכאות להורה לייצוג לפי הוראות סעיף 8ה לחוק הנוער (טיפול והשגחה), ללא עמידה במבחן הכלכלי ובמבחן הסיוע המשפטי וזאת בהליכים הבאים בפני בית המשפט לנוער:
הכרזה על קטין כנזקק וקביעת דרכי טיפול והשגחה לקטין נזקק, בקשת קטין לאשפוז פסיכיאטרי, בקשה לנקוט באמצעים זמניים לגבי קטין ולאשר אמצעי חירום שננקטו. כמו כן, ההורה יהיה זכאי לייצוג בבקשה לשינוי החלטות שניתנו לפי חוק זה ובערעור עליה ובערעור על ההליכים המפורטים לעיל ללא עמידה במבחן כלכלי.