קסטנר הוא האב הרוחני המושלם של השמאל הפרוגרסיבי בישראל

תמיד תהיתי למה מרב מיכאלי מגינה בחירוף נפש על מורשת סָבָהּ, ד"ר ישראל קסטנר. לכאורה, אין לה חובה לעשות כן. אִמָהּ היתה ילדה כשהוא נרצח, ולכאורה פרשת קסטנר לא ממש קשורה לאג'נדות הרגילות שלה (פמיניזם רדיקלי, שמאל מדיני וכלכלי). אבל במחשבה נוספת אפשר לזהות לפחות שני ערכים מהותיים שיקרים לשמאל הפרוגרסיבי שגורמים למורשתו של קסטנר להיות אקטואלית גם בימינו:

1. פציפיזם. אין הכוונה לפירוש הפורמלי של המונח (התנגדות לאלימות באשר היא אלימות, ללא תלות בזהות הנוקט בה), אלא לאופן שבו השמאל הפרוגרסיבי אימץ אותו – ביקורת המופנית באופן כמעט בלעדי כנגד דמוקרטיות מערביות והפגנת אדישות עד הבנה וסלחנות מופלגת כלפי משטרים וחברות טוטליטריות (או במילותיו של אורוול – הפציפיסטים מאמינים ש"ניתן לסלוח לאלימות רק אם היא אלימה מספיק"). 

הפרוגרסיבים חייבים להגן על מורשת קסטנר כי היא מהווה את האלטרנטיבה ה"לא-אלימה" בניסיונות להציל יהודים בשואה. קסטנר עצמו הביע בוז ליוזמות "אלימות" כנגד הנאצים כגון מרד גטו ורשה, וראה בהן חסרות ערך מכיוון שהן "אינן מכבדות את החיים". הדרך הפציפיסטית היא לשאת ולתת עם הנאצים, לנסות להציל יהודים ב"דרכי שלום", גם אם במחיר של שיתוף פעולה עם השטן, ומניעה בפועל של כל ניסיון התקוממות, התנגדות, מרד, או בריחה. ההרדמה והרגיעה שהשרה קסטנר על יהודי הונגריה סייעה לנאצים לגרש אותם ביעילות ונוחות לאושוויץ, ללא חשש לבריחות והפרות סדר. בפרוגרסיבית קוראים לזה "קורבנות השלום". מזכיר משהו? 
גם מעיון במעשיו בתקופת המלחמה, קשה להשתחרר מהרושם שקסטנר לא ממש חש תיעוב עמוק כלפי הנאצים, ולאחר המלחמה אף סייע לאחדים מהם במשפטים שנערכו להם על ידי בעלות הברית ובית הדין הגרמני. גם זה צריך להזכיר לנו משהו.

2. אטטיזם – התפיסה שהממסד הוא הכל. הפרט הוא חסר משמעות וחסר אונים, ורק הממסד יכול להושיע ולהגן עליו. הסדר החברתי נקבע ונשמר על ידי מלאכי שרת ש"מקריבים" עצמם למען ההמון הנבער שאין להפקירו לשיקול דעתו המפוקפק. 

גם המגינים על קסטנר (כולל קסטנר עצמו) בזו לאפשרות שיהודי הונגריה היו מתקוממים או נוקטים פעולות אחרות לו היו מודעים לכך שיעד הגירוש הוא אושוויץ. אפשר לסמוך רק על האליטה היהודית וחוכמתם המפליגה של נציגי "ועד ההצלה" שיעשו משהו כדי להציל יהודים. בשביל מה קיימים ממסד יהודי ושררה יהודית? כדי שהמוני הקהילה היהודית יצייתו ויסמכו על אותם מלאכי שרת שיובילו אותם למחוז מבטחים. הפרט, רצונו ושיקול דעתו הם חסרי משמעות בתפיסה הזאת. לספר ליהודי הונגריה שהם נשלחים להישרף באושוויץ? מה הם כבר יוכלו לעשות, גם אם נספר להם. הם חלשים, מסכנים, מותשים, חסרי אונים. יוזמה וגבורה אישית? לא בבית ספרנו.

מזכיר משהו?

קסטנר הוא האב הרוחני המושלם של השמאל הפרוגרסיבי בישראל. לא פלא שהוא עדיין אהוב ונערץ על ידו.