כחלון, הבובה של ליאור חורב, מדבר על ערכים?

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

שרון חורש (אדם גולד):

 

כחלון מדבר על ערכים?

לכל אלו שאשכרה מנתחים ברצינות את הססמאות של כחלון על "ערכים" ו"דמוקרטיה" הנה ציטוט נהדר, מופלא באמת, בו כחלון מסביר (בישיבה סגורה) איך *באמת* מתקבלות אצלו החלטות 'ערכיות' (לינק למטה):


"..אני באופן אישי שם את כל הקריירה שלי בידיים של ליאור חורב.
הראש שלי בידיים של ליאור חורב.
ואם ליאור חורב אומר שמחר צריכים להפגין מול בנק הפועלים אני לא אוהב את זה אבל אני אפגין מול בנק הפועלים,
ואם ליאור חורב יגיד שמחר צריך להגיד משהו על מישהו –
אז אני אגיד את זה"

אסור לשכוח.
כמו לפיד, גם כחלון הוא סך הכל פרזנטור.
לא יותר מזה.

ולכן כחלון הוא לא באמת פקטור, זו רק שאלה של החלטה.
הציבור כבר מבין שהתפקיד של הממשלה הוא לא להתלונן על בעיות, אלא לפתור אותן.
ואחרי כמעט עשור,
פסקת ההתגברות היא רגע האמת של ממשלת נתניהו.

אם כחלון בע"מ מוכנים להתאבד ולעקוף משמאל את יוסי שריד ושולמית אלוני – שהעבירו פסקת התגברות כדי לשמור על אוסלו – הימין יצטרך ללכת בכל הכוח על בחירות,
ולהכריע סוף סוף בשאלה הכי חשובה בדור האחרון –
מי באמת מנהל את מדינת ישראל.

לינקים תימוכין ומקורות:

1. ישיבה סגורה של כולנו לפני בחירות 15' בו מסביר כחלון מי היחיד שמקבל החלטות ערכיות במפלגה הזו – יועצים ועורכי סקרים (ותודה לעוקב המסור ששלח לי את הקישור).

2. לגופו של עניין, כתבתי המון על פסקת ההתגברות.
להרחבה נוספת, על הטענות שמעלים ציר חיות-ברק דרך נציגיהם בתקשורת, ראו את הפוסט המפורט של קהלת ביחס ל'פרשנות' של אמנון אברמוביץ'.

3. ואם כבר מדברים על אמנון אברמוביץ'.
זה הזמן להזכיר שאברמוביץ' וחיות הם חברי נפש כבר עשרות שנים ושאברמוביץ' שנמנה על המעגל הקרוב של חיות היה מהמוזמנים שלה בטקס ההכתרה.
עורך אחראי?
הצחקתם את ערוץ 2

הסיפור של אסתר חיות // פרופיל מאת רונית ורדי

4. אז איך הופכים את פסקת ההתגברות לאינטרס של כחלון?
כדי לשנות את מערך התמריצים של כחלון (שכרגע מעוניין בהמשך גיבוי מהתקשורת וכנראה לא מאמין שנתניהו באמת מוכן ללכת על זה לבחירות) צריך לפשט את הדיון.
הימין מוכרח לעקוף את אברמוביץ' ושות',
ולהפוך את הדיון הציבורי לדיון על מדיניות (ולא על סיסמאות של החורבים), ולהציף שוב ושוב את המשמעות של התנגדות לפסקת ההתגברות:
חיזוק דרג בלתי נבחר בסיכול היכולת של הממשלה להניע תהליכים אמיתיים.
ובמלים אחרות: מצביעי כחלון כנראה תומכים בצדק באיזונים ובלמים, ובשימור מערכת משפט בלתי תלויה, אבל מתנגדים להכרעות ערכיות של מועצת חכמים בלתי נבחרת בנושאים עקרוניים.

ולכן הדיון צריך להיות על מדיניות, לא על סיסמאות.