מכתב דרישה לחקור אלימות משטרתית נגד שפי פז ומפגיני דרום תל אביב

חבלה של ממש באמון הציבור – במוצאי שבת זה, ביום 24.3.18, הגיעה שפי פז יחד עם מפגינים נוספים להפגנה בכיכר רבין בתל אביב, כנגד גירוש המסתננים מהארץ.

פז והמפגינים עמדו בסמוך לבמה, ללא שלטים או אמצעי הגברה, וצילמו את המתרחש, תוך שהם צועקים מדי פעם הערות לבמה.

בנקודה מסוימת הגיעו מספר שוטרים וגררו את פז ומפגין נוסף בכוח, מהלך של עשרות מטרים מהכיכר, מבלי לומר לה מדוע הם מונעים ממנה לעמוד באירוע, ומבלי להחליף עמה מילה.

השוטרים המשיכו לכתר את פז ושאר המפגינים שהגיעו להפגנה.

האירוע צולם ע"י מפגינים שונים שנכחו בהפגנה. דוברת משטרת ישראל הודיעה תחילה כי לא הופעל כוח כנגד פז והמפגינים, ולאחר מכן, שינתה את גרסתה, וטענה כי כן הופעל כוח כנגד פז.

התנהלות זאת של השוטרים מהווה עבירה, לכאורה, על אחד משני הסעיפים הקבועים בחוק העונשין.

סעיף 379 לחוק קובע:

"התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה."

סעיף 380 לחוק קובע:

"התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים."

בית המשפט הכיר זה מכבר בחומרת ביצוע עבירת אלימות מצד המשטרה.

כך ברע"פ 3021/16 משה לוזובסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו: 19.4.16), קבע כבוד שופט בית המשפט העליון, השופט שהם, כי:

"..נקיטת אלימות מצד שוטרים הינה תופעה חמורה שאין להשלים עמה ויש לעקרה מן השורש..המדובר במעשים חמורים ביותר.. שיש בהם כדי לחתור תחת הערכים הבסיסיים המנחים את משטרת ישראל ולגרום לפגיעה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק.." (פסקה 9 לפסק דינו של כבוד השופט שהם).

אלימות משטרתית זאת חמורה במיוחד לאור העובדה שמטרתה הייתה לפגוע בחופש ההפגנה של פז ושאר הנוכחים, חופש שהוא חלק מחופש הביטוי של כלל אזרחי ישראל, המהווה זכות חוקתית בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

תגובתה של דוברת Israel Police – משטרת ישראל חמורה לא פחות, ואינה מעידה על רצון לחקור את האירוע עד תום. תגובתה של דוברת המשטרה, שבה נקבע כי השוטרים לא הפעילו אלימות, לא באה לאחר חקירה ממצה של האירוע, וסותרת סרטונים המוכיחים אחרת.

המפכ"ל והשר לביטחון פנים, השר גלעד ארדן | Gilad Erdan, נדרשים לחקור אירוע זה, על מנת להשיב את אמון הציבור במשטרה.