הלו, שופטים, תניחו כבר בצד את הסיסמאות ואת הזעזוע ה׳קדוש׳
כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…
אל תכעסו על המראה, תתמודדו עם הפרצוף.
1. הלו, שופטים, תניחו כבר בצד את הסיסמאות ואת הזעזוע הקדוש.
אתם משפטנים רציניים, תתייחסו לליבת הטיעון.
כשראשי זרועות הבטחון מציגים עדויות על אפקט הרתעה מובהק של הריסת בתים אפקטיבית, וכשראש שב"כ מצביע בראיון על כך שעיכוב והצבת מקלות בגלגלי תהליך ההריסה פוגעים בהרתעה, אתם לא מבינים את התסכול?
יש מצב שאתם לא מכירים את החקיקה השיפוטית שסירסה את תקנה 119 לתקש"ח ופגעה בסמכויות המפורשות שמקנה החוק?
לא נראה לכם טריוויאלי שאם בחרתם להגביל סמכויות בטחוניות בשם "זכויות" משפחות המחבלים אתם צריכים גם לשאת באחריות?ואם ראש שב"כ לשעבר אומר שבעשרות שנותיו במערכת הביטחון הוא לא פגש "אקט יותר מרתיע מאשר גירוש" ועל כן "מן הזמן והדין להחזיר את הכלי הזה בחזרה" אז הוא מסית רק משום שהדרג המשפטי מונע את השימוש בכלי כה אפקטיבי?
2. חלאס עם הקלישאות, חברים.
אל תכעסו על המראה, תתמודדו עם הפרצוף.
אף אחד מכם אינו חולק – וממילא אין לו כלים – על העמדה הבטחונית-מקצועית. המחלוקת כאן היא ערכית נטו. האם הפגיעה המסוימת במשפחות מחבלים "מידתית" ביחס לפגיעה בתמריץ ולתרומה לבטחון אזרחי ישראל.
אתם חושבים שלא, האזרחים החצופים בטוחים שכן.3. ואל תעזו להגיד לנו מה לחשוב.
מלצר לא יכול להתפרץ למטבח המסעדה, לעמוד על זכותו וחובתו הדמוקרטית להכין את התבשיל בניגוד למתכון ואחר כך עוד לעשות פרצוף נעלב ולדרוש שההסועדים לא יתלוננו שהאוכל לא טעים.
יש גבול. אי אפשר להלחם בחירוף נפש בעד ביצור סמכויות אקטיביסטיות ואז להזדעזע כשמכריחים אתכם להתמודד עם ההשלכות שלהן.4. עדיאל קולמן, אבא לארבעה עם חיוך מתוק ועיניים טובות , לעולם לא יחזור עוד לאשתו ולארבעת יתומיו הקטנים.
אף אחד לא תמים. הורדת הטרור לאפס כנראה בלתי אפשרית, אבל יש כלים וצעדים שיורידו אותו למינימום. יש טווח של שכול. מנעד של אלמנות. ספקטרום של יתומים –
ניסוח מזעזע אבל זוהי המציאות, אי אפשר לברוח ממנה.5. הגבלתם כלים ביטחוניים בשם 'אינטואיציה חוקתית'?
אל תעזו להמלט מייסורי המצפון. מן הבושה האיומה. מכובד האחריות.נלחמתם בשביל סמכות?
לפחות תישאו באחריות.
אל תכעסו על המראה, תתמודדו עם הפרצוף.1. הלו, שופטים, תניחו כבר בצד את הסיסמאות ואת הזעזוע הקדוש.אתם משפטנים רציניים,…
Posted by Adam Gold on יום שני 19 מרץ 2018
ושיהיה ברור, האחריות היא קודם כל ולפני הכל על *נבחרי הציבור*.
על ממשלת נתניהו, על שרת המשפטים שקד, על חברי הכנסת. אני לא באמת מצפה משופטים או מפקידים משפטיים לוותר על כוח שנתנו בידם.
האנומליה בה נבחרי הציבור הנרפים ממלמלים סיסמאות על "לא ננוח" אבל נותנים לדרג המשפטי להכריע ולשלול איך ילחמו בטרור היא אבסורד.אי אפשר לזרוק כמה משפטים על בגץ כשאתם יושבים בממשלה שלא מגבילה אותו.אבל כל עוד נבחרי הציבור מאפשרים את האנומליה הזו, והשופטים מכתיבים הכרעות ערכיות שפוגעות ביכולת הבטחונית להרתיע משפחות מחבלים ולייצר תמריצים שליליים – המינימום הוא לעמת את השופטים עם ההשלכות של פסקי הדין שלהם (בניסוח ראוי, כמובן. ובכלל אם אתם נבחרי ציבור תדברו פחות ותעשו יותר)
מקורות לינקים ותוספות:
1. אפקטיביות גירוש מחבלים – ראו את הצהרת אבי דיכטר בראיון לאריה גולן ברשת ב' – 19.10.2015
2. חסימת גירוש משפחות – לאחר בחינה משפטית: נשללה האפשרות לגרש משפחות מחבלים לעזה –
3. הריסת בתים – לשון החוק חדה, חותכת והחלטית. תקנה 119 לתקש"ח קובעת באופן הכי ברור שיש שהצבא יכול "להחריב את הבית או את המבנה.." אם נוכח שאפילו "מקצת מתושביהם..עברו, או ניסו לעבור, או חיזקו את ידי העוברים.. עבירה שבה כרוכות אלימות או הטלת אימה".ובקיצור, החוק רחב, כולל ומאפשר במפורש את החרבת המבנה כולו ובלבד שאחד מדייריו היה מעורב – אפילו בעידוד בלבד – בעבירת אלימות.
תקנה 119 היא דוגמא קלאסית איך למרות חוק היסוד וסעיף שמירת הדינים, בגץ מסרס את החוק.
החוק מכניס כל עבירה? בגץ מצמצם לרצח. החוק מסתפק שהמחבל יגור שם? בגץ דורש בעלות מלאה. החוק מאפשר להרוס את כל המבנה? בגץ מצמצם לחלק של המחבל. החוק ברור וחד משמעי? בגץ מתערב כשיש נזק סביבתי לשכנים. החוק נותן "להחריב"? בגץ מחייב לבחון איטום ואמצעים פוגעניים פחות.. החוק מאפשר להרוס בית באופן מיידי? בגץ מאפשר שיהוי (שפוגע בהרתעה כפי שהתריע ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן).