הפלישה מאפריקה: נדרשת ׳תכנית לפיזור וקליטה לאומית׳ כמו בגרמניה!

גרמניה דווקא נקטה במדיניות פיזור!

1.2 מיליון מהגרים הגיעו לגרמניה ב–2015 ותחילת 2016, והם פוזרו ברחבי המדינה במטרה לחלק את העלויות ולחזק את סיכויי השילוב שלהם. ואולם רבים עזבו את המקומות שאליהם הוקצו, ועברו למקומות שיש בהם כבר ריכוז גבוה של מהגרים.

בית תמחוי אחד בעיר אסן, לשעבר עיירת פחם ברצועת החלודה של גרמניה, הפסיק לקבל זרים לאחר שמהגרים נפכו בהדרגה למקבלים העיקריים של המזון שלו. יורג סרטור לא אוהב לסרב לקבל לקוחות חדשים לבית התמחוי שלו אבל "הוא מגן עלינו", אומרת פגי לוהסה, 36, אם יחידנית לשלושה ילדים. עד לאחרונה, קבוצות של גברים צעירים, מהגרים, נדחפו לראש התור, נזכרת לוהסה. היא חזרה הביתה בידיים ריקות יותר מפעם אחת. "נשים קשישות כל כך נבהלו עד שהפסיקו לבוא בכלל", היא אומרת.

אנגלה מרקל, הביעה את דעתה בנושא ואמרה: "אסור לסווג אנשים ככה"… קרל היינץ אנדרושט, סוציאל־דמוקרט מקומי מהעיר אסן, אינו תומך במדיניות של אפליה על בסיס הדרכון. עם זאת, הוא מתנגד יותר לאלה שקוראים לתת למיעוטים זכויות יתר. "הקולניים ביותר הם המרוחקים ביותר מהבעיה", הוא אומר.

שלוש שנים לאחר שגרמניה קיבלה בברכה יותר ממיליון מהגרים ופליטים, רוב הנטל של שילוב התושבים החדשים נפל על כתפי העניים ביותר, ששכונותיהם השתנו, והם צריכים להתחרות על דירות מסובסדות, מקומות בבתי ספר, ובמקרה של בית התמחוי, ארוחות חינם.

בעיר אסן, למשל, שבה 600 אלף תושבים, הקהילה הסורית בעיר גדלה מ–1,300 ב–2015 ל–11 אלף כיום. בתי ספר מדווחים ש–90% מהתלמידים אינם גרמנים.

כשמרקל פתחה את הגבול היא אמרה, "נסתדר", אך כעת כמה עיירות מצהירות כי הן לא עומדות במסת המהגרים. קוטבוס ופרייברג במזרח ודלמנהורסט וזלצגיטר במערב נמנות עם הערים שנקטו צעדים להפסיק התיישבות של מהגרים, מכיוון שאינן יכולות להכיל יותר תושבים. בתי תמחוי ביקשו להרגיע את המתיחות באמצעות הפרדת מהגרים וגרמנים לפי ימים ושעות. יש שאסרו על גברים צעירים להצטרף לשירות.

ולא, כל זה ממש לא עניין של גזענות, ולא עניין של 'מגיע להם לגרמנים האלה' – כל זה קשור לאידיאליסטים ההרסניים משמאל, שדוחפים את כל מדינות המערב אל פי התהום – גם בישראל!

הכתבה פורסמה בדה מרקר