בישראל הדיפ סטייט הוא יותר דיפ שיט

משה איפרגן:

מהי הדיפ-סטייט, מדינת העומק?

כשאנחנו מדברים על זה מאשימים אותנו כקונספירטיביים, אז נעשה סדר. אזהרת ניסוחים כלליים.

1. הבעיה עם המושג בישראל היא, שכדי שיהיה דיפ-סטייט צריך שיהיה סטייט, אבל אנחנו די צ'כונה.
בארה"ב הימין מכוון לכך שגורמים\ממסדים לא נבחרים פועלים בצורה מתואמת כדי לקדם מדיניות מעל ראשה של המנהיגות הפוליטית שנבחרה ע"י הציבור.

2. בסוף המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20 התכוננה המדינה הגדולה והחזקה. בתוך מדינה כזאת הביורוקרטיה הפכה לגורם מרכזי שיש לו חיים משל עצמו. קפקא הציג את זה בצורה טראגית, אחרים קומית, אבל הביורוקרטיה, הגורם הלא נבחר, הפך לגורם שמשפיע על האזרחים מבלי להיבחר, אבל כגורם אנונימי נטול כוונות שליליות כלפי ההליכים הדמוקרטיים. מעין כוח בלתי נמנע, אך עיוור.

3. דיפ סטייט נוצר כשמספיק גורמים בממסד או בממסדים בלתי נבחרים מפתחים תודעה שהם משרתים את הציבור טוב יותר מהפוליטיקאים, זאת עדיין תודעה מקצועית. במצב מתקדם יותר לדיפ-סטייט יש השקפה פוליטית אותה הוא פועל לקדם – אקטיביזם שיפוטי לגווניו, יועצים משפטיים, מבקר מדינה וכו', או ממסד צבאי שמחנך את הציבור (משפט אזריה, פמיניזם רדיקלי בצבא, הנאום הנתעב של יאיר גולן ביום השואה) ואחרים.

4. המופע של הדיפ-סטייט שאנו חווים הוא התגייסות של גורמי אכיפה לשם סיכול פוליטי. זה מה שמתרחש בארה"ב ובישראל בתקופה האחרונה.

5. מדוע זאת לא קונספירציה?
גם בארה"ב וגם בישראל המרכיב הבולט הוא האכיפה הבררנית של החוק.

6. בישראל יש מרכיבים נוספים: תקדימיות, קרי, הפיכת פעולות לגיטימיות לפליליות.
בנוסף, יש אישים שלא נחקרים (פרס, לבני, לפיד ואחרים).
הממסד מגן על אנשיו: פרשת המסרונים, גרסטל וחיות ביחס לעבירה עליהם לא דיווחו, ריטמן ועוד.
משרד המשפטים מסרב לחקור את שמות העיתונאים איתם נפגשה לבני ב- 2013-2014.
ועוד ועוד ועוד.

גם בארה"ב וגם בישראל הממסד התקשורתי הוא מרכזי בשת"פ עם הדיפ סטייט. בישראל הוא עושה תעמולה למה שהוא רוצה ומעלים את מה שאיננו רוצה.

תחשבו על מה שקרה בהתנתקות: התקשורת ומערכת המשפט איתרגו את שרון, בג"צ שכח מזכויות אדם כשמדובר במגורשים יהודים, משטרה פעלה באלימות חסרת תקדימים, ילדים הושמו במעצר ועוד.

היינו שם בתקופת הסיכולים המשפטיים בממשלת נתניהו הראשונה ואליך (יעקב נאמן ז"ל ואחרים), היינו שם בהתנתקות ובאירועים אחרים ואנחנו שם כיום.

יש המון עדויות להפעלה פוליטית של הממסדים האלה בתיאום עם התקשורת.

7. רגע, אבל אלשייך השב"כניק הוא מינוי של ביבי, לא? חחח.
בתקופה הראשונה הדיפ סטייט היכה בו עם המקל עד שהוא שיתף פעולה, מאז שהוא הבין מאיזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה הוא התיישר ואפילו שינה עמדות ביחס להדלפות והמלצות.
ושימו לב, שת"פ עם התקשורת, שהיא הכוח הכי עוצמתי של הדיפ סטייט שלנו, הפך למהלך המרכזי בתהליך חינוכו.
אלשיך הוא ההוכחה האולטימטיבית לדיפ סטייט, לא להיפך.

8. ישראל היא די צ'כונה ולא בדיוק מעצמה, לכן הדיפ-סטייט כאן הוא לא שיטתי. אצלנו מדובר בקבוצה קטנה השולטת מסורתית בכמה ממסדים חזקים. התודעה הפוליטית כאן היא די פשוטה.
בקיצור, בישראל הדיפ סטייט הוא יותר דיפ שיט.