ככה זה בולשביקים

למי שעוקב אחרי זה לא חדש. אמרתי גם כאן

וגם כאן

ועוד במקומות רבים נוספים, שיהיה יצוא למצרים, שמצרים צריכה את הגז הישראלי, וזה לא בגלל שאני איזה גאון. רחוק מזה.

אני פשוט הסתכלתי על העובדות היבשות, המקצועיות, ולכן היה ברור לי שהטענות של המתנגדים, ולא משנה כמה קולניות ומלאות להט, בלתי הגיוניות לחלוטין.

ככה זה שלוקחים נושא מקצועי וסבוך, והופכים אותו לכלי פוליטי שטוח ורדוד.

אז לא, זה לא פוסט התנגחות, אני פשוט מבקש מכם מעתה והלאה: אתם רוצים חוות דעת מקצועיות על תחום הגז? פנו לאנשי מקצוע. לאנשים מהתחום. לא לפוליטיקאים ולא לאקטיביסטיים עם אג׳נדה פוליטית, כי הם מחפשים רק חלקי נתונים שישרתו להם איזו מטרה אחרת.
ולמדינת ישראל – מזל טוב ענק על ההסכם המשמעותי הזה. שאפו. כן ירבו

שלי יחימוביץ בדיונים על מתווה הגז בוועדת הכלכלה – דצמבר 2015:
"מצרים לא רק שלא זקוקה לגז שלנו, אלא גם אם נתחנן על ארבע היא לא רוצה בכלל לייבא מאיתנו”.

יעל כהן פארן בדיונים על מתווה הגז בוועדת הכלכלה – דצמבר 2015:
"זה הבסיס שבשבילו מבקשים את סעיף 52, ומצרים, כמו שאנחנו רואים, תירוץ שהולך וקורס, אם לא קרס כבר לחלוטין".

אורלי ברלב, טוויטר:
"הממשלה אצה לייצר 'שיקול מדיני ביטחוני' חדש שיצדיק את המתווה, אחרי שמצרים גילתה מאגר גז ענק וקרס הטיעון המופרך".

ארז צדוק, "דה מרקר" – יולי 2016:
"המצרים למעשה אינם צריכים את הגז הישראלי ואופציית היצוא למצרים ירדה מעל הפרק".

אפשר לצטט גם את יוסי לנגוצקי, שמתיימר לנוצות לא לו, וטען בוועדת הכלכלה:
כפי שהזהרתי לפני למעלה מעשר שנים, בקשר להסכמי הגז ממצרים לישראל, עסקינן ב"משענת קנה רצוץ”.