מייסדת ׳המוקד לפליטים ולמהגרים׳: ׳אנחנו לא עושים שימוש בזכר השואה׳

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

יונתן יעקובוביץ׳:

סיגל רוזן, מייסדת 'המוקד לפליטים ולמהגרים': “אנחנו לא עושים שימוש בזכר השואה”

בתמונה, צילום מסך בהשראת רשימת שינדלר מתוך סרטון של המוקד, שפורסם כנגד קידום ה'חוק למניעת הסתננות'.

כאן המקום להזכיר כי מדובר בשנת 2011, אין עדיין גדר, נכנסים למעלה מ- 1,500 מסתננים בחודש שנזרקים בגשם בגינת לוינסקי, או פשוט בחדר המדרגות של נשים זקנות כמו סופי מנשה בנווה שאנן. זה כמובן לא עניין את המוקד, שסבר שחדרי מדרגות הן פתרון ראוי יותר מאשר מתקן שהייה.

הראיון של עינת פישביין עם רוזן ב'מקום הכי חם בגהנום' הוא לא פחות ממרתק, כיוון שהוא חושף את עמדת ארגוני הסיוע, גם אם לעתים בקודים הנהוגים בתחום. כך לדוגמה הגברת רוזן טוענת בהמשך המשפט כי: "“יש בין הישראלים שקוראים את העדויות הקשות שאנחנו מביאים גם כאלה שמוצאים לנכון לעשות את ההשוואה עם השואה, אבל אנחנו מעולם לא טענו וגם איננו טוענים שישראל מגרשת פליטים לכבשנים"

עינכם רואות כי קביעה זו איננה מדויקת, אבל לטענתה, אין כל קשר בין כותרות שמייצר המוקד בסגנון "הגירוש הזה הורג" לבין השוואות שאנשים פרטיים עושים על אחריותם האישית.

רוזן מודה במפורש כי התנגדה לגדר, כיוון שהיא עוצרת פליטים. לטענתה צריך לעשות בו פתח ולאפשר לכל מי שמבקש מקלט להכנס ולבדוק את בקשתו. מה נעשה עם מהגרים סודנים שימצאו כמהגרי עבודה אבל כבר לא ניתן להחזירם? סיגל תגלגל את עיניה לשמיים כמובן. בבית המשפט לעומת זאת, המוקד יטען כי גם אותם לא ניתן להרחיק כיוון שיענשו על עצם כניסתם לישראל ולכן צריך עכשיו לתת להם גישה לכל מערכת הרווחה הישראלית. אתם הבנתם את זה?

מבחינתי הנקודה החשובה ביותר שעולה מהכתבה היא דווקא זו שמעלה המראיינת עינת פישביין:

"משך יותר מ-20 שנה היה לארגוני זכויות האדם שעסקו במהגרי העבודה ומבקשי המקלט יתרון אחד. מספרית הם תמיד היו מיעוט, התיוג השמאלני רדף אותם עוד לפני שראש הממשלה נתניהו למד ללהטט בו, העולם וגם הישראלים מתעניינים הרבה יותר בפלסטינים ובכיבוש כך שגם תמיכה רחבה לא הייתה להם, אבל היה בידיהם משהו שאין לאף אחד אחר: נתונים ועובדות.

אפשר היה להגיד עליהם שהם אוהבי זרים ושונאי יהודים, מתעניינים בעניי עיר אחרת, מסכנים את אופיה היהודי של המדינה ואדישים לסבל הדרום תל אביבי – אבל אי אפשר היה להגיד שאין להם את ההערכות הכי אמינות כמה חסרי אשרות יש בישראל, מה המעמד שלהם ומה לשון החוק, ושהם לא שולטים באמנות הבינלאומית ובחומר כולו. מולם עמדו באופן מסורתי או שרים מתלהמים נטולי כל בסיס נתונים (למשל אלי ישי, כשר עבודה או פנים), או פקידים שראו חלקים קטנים בלבד מהתמונה המלאה. בכל דיון היה הצד השני מוצא את עצמו ניגף בפני כוח העובדות, ועד מהרה חוזר לטעון בלהט של דובון לא-לא: “אבל אנחנו לא רוצים אותם פה! לא לא לא!”, וכשכלו כל הקיצין – “תגורו אתם לידם/קחו אותם אליכם הביתה”.

התמונה השתנתה. המאבק נגד מבקשי המקלט, שהיה מנת חלקם של קבוצה לא גדולה מתושבי דרום תל אביב ושורה של פוליטיקאים קיצוניים (ישי, בן ארי, מרזל, בן גביר וההוא שנגד נישואי תערובת, מירי רגב ונאום הסרטן שלה), עלה מדרגה והצד המתנגד לגירוש קיבל חיזוקים תודעתיים רציניים מכוחות ימין מתונים ומרכז, ובסיס נתונים משלו"

עינת צודקת, במשך שנים המוקד שלט כאן באופן חד צדדי על השיח, ללא כל מענה, אבל המצב השתנה מאוד בעזרת ארגון אחד שאמנם לא מוזכר כאן בשמו המפורש, אבל כל מי שמכיר את הסוגייה הזו מבין בדיוק על מה מדובר, 'המרכז למדיניות הגירה ישראלית'.

המרכז הופיע בכל וועדה, הגיש תגובה לכל דיון משמעותי בבג"ץ החל משנת 2012, אחראי לרוב המידע התקשורתי שקיים על אריתראה שאיננו עמדת המוקד, קידם את חוק הפקדון וכתב מחקרים שאף הפריכו דו"חות רשמיים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

יש עוד הרבה עבודה, מבחינה תקציבית מדובר בלא פחות מאשר דוד מול גולית, בלי להשוות כמובן, ואם גם לכם נמאס ואתם רוצים להיות חלק מהמאבק, תתמכו בארגון היחיד שפועל להפרכת כל הדיסאינפורמציה והשקרים שרצים כאן

קישור לראיון

הסרטון:

לפוסט המקורי: