לא בכיס של התקשורת, לא בכיס של הפרקליטות, לא בכיס של המשטרה, לא בכיס של אף אחד מהדיפ סטייט

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

חנן עמיאור:

מה שקורה עם "פרשות נתניהו" ממלא אותי פחדים. ממש ככה, פחדים. כי אם המקהלה המתוזמרת הזו שהשמאל מתזמר תצליח להפיל אותו בדרכים הנלוזות האלה, אחרי שפעם אחר פעם הוא – כלומר כולנו – מביס/ים אותם בקלפי, אז אנחנו לא באמת חיים במדינה חופשית ודמוקרטית.

הרי מהו חוט השני העובר בין כל הפרשות האלה גם יחד? שאם הן פתאום נחשבות לעבירה על החוק, אז כולם מסביב עברו, עוברים ויעברו על החוק, פי עשר, פי מאה וגם פי אלף מנתניהו.

תיק 1000, המתנות: לרה"מ אולמרט מותר לקבל במתנה מחברים עשירים אוסף עטים נובעים יוקרתיים בשווי 1.3 מיליון שקל, לא דברים ששותים ומעשנים, דברים ששווים הרבה כסף, והיועמ"ש סוגר את התיק כי הוא לא מוצא בזה שום בעיה?
תיק 2000, נוני מוזס: נתניהו, שנשחט על בסיס יומי בידיעות, ואשר בכיר כותבי העיתון נחום ברנע אף הודה בכך בפומבי "בנושא של נתניהו אכן היה אצלנו קו" – דווקא הוא מואשם בשוחד כדי לקבל סיקור חיובי, בזמן שבמקביל ארבעים ומשהו חברי כנסת הצביעו על חוק נגד ישראל היום וקיבלו סיקור חיובי?

ושרת המשפטים לבני, שגלגלה מכל המדרגות חוות דעת משפטית של הכנסת שקבעה שהחוק לא אפשרי, כדי להישען על חוות דעת משפטית מטעם ידיעות אחרונות ועל מנת לתמוך גם היא בחוק תמורת ליקוקים בעיתון, היא לא קיבלה שוחד ונתנה שוחד בתמורה?

ועכשיו תיק 4000, בזק: את זה צריך לבחון בשני הצדדים: בצד המתת מנתניהו – אם ההחלטות הרגולטוריות שלו הועילו לבזק, אבל גם למדינה, הן פסולות? למה, כי הן הועילו לבזק? וההחלטות על מחיקת חובות העתק של הקיבוצים, למשל, מה איתן – הועילו לקופה הציבורית או הזיקו? אין לזה סוף.

ובצד התמורה כביכול – מה, אז עכשיו סיקור אוהד הוא עבירה פלילית? הוכחה לעסקת שוחד? שנתחיל לדבר כאן על סיקור אוהד שקיבלו כל האחרים ולמה קיבלו ומה נתנו בתמורה?

יש כאן ראש ממשלה סופר פופולרי, סופר מצליח, אבל מה – עצמאי. לא בכיס של התקשורת, לא בכיס של הפרקליטות, לא בכיס של המשטרה, לא בכיס של אף אחד מהדיפ סטייט. בכיס שלנו – המצביעים, שבוחרים בו פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם.

אז הם מצהירים בגלוי – לא הולך בקלפי, אז נלביש עליו תיקים פליליים ונחליט בינינו לבין עצמנו שהציבור מטומטם ולא מבין את שרואות עיניו.

אם נתניהו יפול, כל אחד שיבוא אחריו, מהשמאל או מהימין, לא משנה בכלל, כל אחד יהיה שפוט שלהם, תלוי בהם, מפוחד מהם. כמו ששרון היה. והמחשבה שנחזור לשם ממלאת אותי פחדים. זאת לא תהיה אותה מדינה

_________
קריאה רלוונטית:

אהוד ברק מגן ומחפה על ה-טורף המיני של הוליווד

ניצני הפיכה צבאית פאשיסטית של ארגון 'דרכנו' ו'הסדר העולמי החדש' – חלק א'

דו"ח: אנטומיה של רשת האילומינאצים בישראל