"מסתערבים" אלמונים ראשוניים, שמסרו עצמם למען עם ישראל לדורותיו.
כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…
[מובא בקיצור, מ"אוצר המדרשים"(עמ' 557)] – במשך 30 שנים, הנוצרים [יהודו-נוצרים] הראשונים [שנהגו עדיין "לשבות חלקית" ביום השביעי, מלו את בניהם ועוד כמה מנהגים של יהודים, לפי פרשנותם שבדו לעצמם, כפי שמובא גם באברנאל, בישעיהו לה] היו מתנכלים ורוצחים יהודים רבים [את הפרושים, הנאמנים למצוות התורה, כפי המסורת המסורה מהר סיני] וראו החכמים, ויבקשו בתפילה מאת האלוקים עצה ותושיה, כיצד להיבדל מהנוצרים ויחדלו לרצוח ביהודים.
ויקם אחד מהזקנים ושמו שמעון כיפא [תנא. מוזכר במחזור ויטרי] והיה משתמש בבת קול, והתנדב להבדילם מבני ישראל באופן האסור [כי ההכרח לא יגונה], אך אם יקבלו עליהם החכמים את עוונו [בפעולתו זו]. ויענו כולם: נקבל עלינו את העוון, אך כאשר דברת עשה!
וילך שמעון כיפא בתוך ההיכל ויכתוב [העתיק את עשרות האותיות, כדי להגות נכון] את השם הגדול [כמו שגם עשה ישו בסתר] ויקרע בשרו, וישם הכתב בתוכו ויצא מן המקדש ויוציא את הכתב וילמוד את השם, וילך למטרופולין של הנוצרים ויצעק בקול גדול ויאמר: כל מי שיאמין בישו יבוא אלי, כי אני שלוחו.
ויאמרו לו: תן לנו אות ומופת, כאותות שעשה ישו בחייו, עשה לנו גם אתה.
ויאמר: הביאו לי מצורע, ויביאו לו, וישם עליו את ידיו והנה נרפא. ויאמר להם עוד: הביאו לי מת אחד, ויביאו לפניו, וישם ידו עליו ויחי ויעמוד על רגליו. ויראו האנשים האלה ויפלו לפניו ארצה ויאמרו לו: באמת אתה שלוחו של ישו, כי הוא עשה לנו כך בחייו. ויאמר להם שמעון כיפא: אני שלוחו של ישו והוא ציוה עלי ללכת אליכם. הישבעו לי אם תעשו ככל אשר אני מצוה אתכם. ויענו כולם ויאמרו: כל אשר תצוונו נעשה!
ויאמר אליהם שמעון כיפא [בהטעיה טקטית, הוא "מרומם" ו"משוה" את ישו לנביאי ישראל, במטרתו הסמויה לנתק כל זיקה בין היהודו-נוצרים הראשונים לעם ישראל וליצירת חייץ הדדי שאינו ניתן לאיחוי, כדי שיחדלו לסוחפם בהטפות\ברציחות לדתם הבדויה]: דעו כי ישו היה שונא לישראל ותורתם כמו שנבא ישעיה "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי", ועוד דעו לכם שלא היה חפץ בישראל כמו שנבא הושע "כי אתם לא עמי", ואף שהיה בידו לעקור אותם מן העולם ברגע אחד, מכל מקום לא רצה לכלותם, כי רצה להניחם, כדי שתהיה תלייתו וסקילתו לזיכרון לדורי דורות, ורוב עינוי הגדול שהיה סובל כל הייסורים, הכל כדי לפדות אתכם מן הגיהנום. ועתה הוא מזהירכם ומצוה עליכם, שלא תעשו עוד רעה לשום יהודי. ואם יאמר יהודי לנוצרי, לך עמי פרסה, ילך עמו שתי פרסאות. ואם יכנו היהודי על לחי שמאל, יטה לו גם הלחי הימין, כדי שיאכלו שכרם בעולם הזה ובעולם הבא יהיו נידונים בגיהנום, ואם תעשו כך, תזכו לשבת עמו במחיצתו. והנה הוא מצוה עליכם, שלא תחוגו את חג המצות אך תחוגו את יום מיתתו, ובמקום חג השבועות תחוגו ארבעים יום משנסקל ועלה לרקיע אחר כך, ובמקום חג הסוכות תחוגו את יום לדתו, וביום השמיני ללדתו [רק] תחוגו את היום אשר נימול בו [אך תחדלו למול בניכם, תשבתו רק ביום ראשון וכו', באישרור האפיפיורים הראשונים שהיו מהיהודים המומרים]. ויאמרו כולם: כל אשר דברת נעשה, אך אם תישאר אצלנו. [ביגונו, על שהשתמש בשם המפורש, הוא מחליט לסגף עצמו עד יום מותו, לכפר על עוון זה] ויאמר: אנוכי יושב ביניכם אם תעשו לי כאשר ציוה עלי, לבלתי אכול שום מאכל, רק לחם צר ומים לחץ, ועליכם לבנות לי מגדל בתוך העיר ואשב בו עד יום מותי. ויאמרו: כדבריך כן נעשה!
ויבנו לו מגדל, ויהי לו המגדל לדירה, ויתנו לו חק דבר יום ביומו עד יום מותו לחם ומים וישב בתוכו, ויעבוד [בסתר] את אלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב, ויעש פיוטים לרוב מאוד וישלחם בכל גבול ישראל למען יהיה לו לזיכרון בכל דור ודור, וכל פיוטיו אשר עשה שלח לרבותיו [יש אומרים שהוא חיבר את תפילת 'נשמת כל חי' וכן את הפיוט 'אתה כוננת' ליום הכפורים ועוד]. וישב שמעון בתוך המגדל שש שנים וימת, ויצו לקוברו במגדל, ויעשו כן. אחר כך בנו עליו בנין מפואר, ועדיין מגדל זה ברומי וקורין אותו 'פיטר' והוא שם של אבן, שישב שם על האבן [כחלק מסיגופיו], עד יום מותו [מתוך "אוצר המדרשים", עמוד 557, אך עוד "מסתערבים" צדיקים המשיכו בהסוואה ובמסירות נפש את שמעון כיפא, על אותו מסלול של ריחוק וניתוק הנצרות מהיהודים, כמובא במסכת עבודה זרה (מהד' פרידמן, עוז והדר), דף י., ראה בציונים והגהות (שם)].
כמו-כן מובא (במס' עבודה זרה נה.): "…דאמר רב …אשר חלק ה' אלוקיך אותם לכל העמים…" (ספר דברים ד יט) – מלמד, שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם [מס' ע"ז, נה.]. לכן, במיוחד היהודים, חייבים ביתר שאת להישמר ולהימלט מכל קרבה ומכל השפעות של האקדמיה ושלוחותיה, לפי שכולה ספוגה ומעורבת בכל מבני-החשיבה של הנצרות הרפורמית הפרוטסטנטית הטמאה, בכל תחומי לימודיה, והבא (בשעריה) להיטמא, פותחין לו, היינו, שנפילתו תהיה מיידית, שלא כדרך הטבע האנושי!
לסיכום: לא תמיד הכובע קובע והמעיל מועיל – יש להישמר גם מ"חרדים" שהתפתו למבני-חשיבה1 של הנצרות הנ"ל ושפתה ("כי ציד בפיו"), שכשגרירים גלויים או סמויים, או גם "בתקשורת החרדית" הממומנת היטב, הם מרסקים כיום את החרדים, מבפנים!
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut/shimon-2.htm
https://www.facebook.com/groups/299592993721761/