לימודי מגדר? לנשים שדעתן קלה

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

עירית לינור:

ההנחה שגברים ונשים מתפקדים בעולם באופן שונה בגלל הבנייה חברתית צומחת על שיח הפטרוזיליה שנקרא לימודי מגדר. אלה לימודים יפים מאוד, שמתבססים על הפסוק הידוע: "נשים דעתן קלה. אל תתנו להן להתקרב ללימודי מתמטיקה! שיציירו דובונים בשולי המחברת ותגידו להן שהן מועצמות. ומדוכאות. אבל גם מועצמות".

לימודי מגדר מניחים ככל הנראה שנשים הן סתומות, ויש לאפשר להן לעשות תואר שיהלום את כישוריהן הקוגניטיביים. לכן לימודי המגדר בכל העולם הם תחום אקדמי שבעט בכל קריטריון מדעי, ושאין לו שום כוונה לאחוז בשיטת מחקר בעלת תוקף. אני לא ממציאה. קראתי את לקסיקון המגדר שהוציא החוג ללימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב. זה מסמך ילדותי, פוליטי במובן הפרימיטיבי של המילה, אבל אני מודה שיש בו צדדים משעשעים. למשל האופן שבו הוא מגדיר את האתיקה של המחקר הפמיניסטי:

"התייחסותה של אתיקה מחקרית פמיניסטית לראיון, אחד הכלים המרכזיים במחקר הפמיניסטי, היא כאל מערכת יחסים בין שתי בריות (חוקרת ומשתתפת מחקר) המושתתת על דיאלוג, אמון, מחויבות, תשומת לב ודאגה. ההנחה היא כי לידע הנוצר מהמחקר יש משמעות מוסרית ופוליטית ולכן על החוקרת להבין את מערכת יחסי הכוח והפריבילגיות שבין חוקרת למשתתפת המחקר" – כלומר, המחקר הפמיניסטי הוא מפגש של שתי בנות (סליחה. בריות. הלקסיקון מאוד מתעקש על השימוש במילה "בריות") שיושבות ומרכלות בבית קפה. אתיקה של לימודי מגדר לא כוללת חלילה חתירה לחקר האמת, או מה שהפטריארכיה קוראת "מחקר". את זה שיעשו הפיזיקאים.
לפי הלקסיקון, רוב המחקרים בתחום המגדר נעשים בשיטה האיכותנית, ויחליט הקורא, כמה איכות יש באיכותנות הזאת: "המחקר האיכותני הוא גישה פרשנית במסגרתה נחקרות משמעויות, פרשנויות, סמלים ויחסים חברתיים והנובעת מתוך התעניינות בחיי היום-יום, במשמעויות ובחוויות של סובייקטים וזאת בניגוד למחקר הכמותני שנסמך על משתנים" – משתנים! נו, הדברים המעצבנים האלה שצריך להביא בחשבון ולמדוד, ולאסוף ולערוך ניסויים. החוקרת הפמיניסטית היא מעל לדברים האלה: "החוקרת האיכותנית מבצעת את מחקריה בסביבה טבעית, מתוך ניסיון להבין ולפרש תופעה בהתאם למשמעות שנותנים לה משתתפי ומשתתפות המחקר. את המשתתפות/ים היא בוחרת על בסיס מאפיינים שאינם מקריים, אלא כאלו שמוגדרים בהתאם לתופעה הנחקרת".

הלקסיקון לא מתבייש להציג את לימודי המגדר כתנועה פוליטית ולא תחום מחקרי: "גם בתוך השיח הפמיניסטי קיים זרם שמחזיק בעמדה מהותנית, ומבקש לאתר תכונות ייחודיות ומהותיות להגדרת ה"נשיות" כדוגמת חמלה, אמפתיה ועוד. דבר זה נעשה מתוך שאיפה להגן על מעין "גרעין של נשיות", לתת לו ערך ולגייסו למען יצירת כוח פוליטי שחיוני לשם חלוקה שוויונית של ההזדמנויות בחברה". כלומר – נכיר בהבדלים בין המינים רק ככל שהם משרתים את מטרותינו הפוליטיות.

קצרה יריעת הפוסט מכדי להציג כאן את כל פניני המסמך *האקדמי* הזה. בין היתר הוא טוען שמין הוא משהו שהוקצה לנו עם הלידה, כנראה לפי שרירות ליבן של אחיות ומיילדות, שזה הקטע שלהן בחיים: להקצות מין ביולוגי לתינוקות חפים מפשע. סליחה, בריות.
לכאורה, החוג למגדר צריך להיות מקום מושבן של בריות שחוץ מלהט פוליטי אין להן יכולת או רצון לומר משהו על העולם חוץ מלטעון נגד הפטריארכיה, שהיא "העיקרון המארגן של התרבות, שמושתתת על יחסי כוח וניצול: עמדת השליטה והעצמה נתונה לגבר ואילו האישה, שמוכפפת לו, נתונה לדיכוי וניצול על ידו" ולנסות – ללא הצלחה – למצוא בהיסטוריה את החברות המטריארכליות המשגשגות, שהן כמובן אוטופיות שמבוססות על שוויון – הגביע הקדוש של כל מרקסיסט באשר הוא, ואבן הפינה של כל גולאג.

המסמך המלא:

התכנית ללימודי נשים ומיגדר, אוניברסיטת תל אביב:

בתגובה לפוסט המזעזע והמיזוגני של עירית לינור שהועלה אתמול, להלן תגובתה של ראש התכנית למגדר, ד"ר סמדר שיפמן:

למען האמת, בליל ההבלים המופק מפיה של הגב' עירית לינור אינו ראוי לתגובה.
אך בשל החשש שמישהי עלולה לקבל את שתיקת התכניות למגדר בארץ כמתן לגיטימציה ל"מומחית" ה"מדעית" לינור, אומר בכל זאת כמה דברים.

א. בכל האוניברסיטאות המוכרות והמרכזיות במערב לימודי המגדר מוכרים כתחום ידע המאפשר הבנה מורכבת יותר של העולם. נכון, זו אינה פיזיקה, אבל למען האמת מאז פריצתה של תיאורית הקוונטים גם הפיזיקה חדלה להיות כה מוחלטת. לימודי המגדר מנסים להבין את העולם לא מתוך הפרספקטיבה המוכתבת מראש אליה מחנכים אותנו מיום הולדתנו, אלא מזוויות שונות, מגוונות, מעשירות, וכן, גם אתיות יותר. (כן, אני מבינה שאתיקה מרגיזה את לינור במיוחד. תמהתני מדוע, ומדוע רק "אתיקה" של מספרים נראית לה אתית.)

ב. הניסיון להציג כל מחקר שנערך באופן שונה מספירה סטטיסטית של תופעות מבלי להבחין בהבדלים האיכותיים בין התופעות הנספרות כשרלטני מעיד בעיקר על הפוסלת עצמה: מי שאינה מצליחה להתמודד עם הגדרות מורכבות, מנסה להציגן כרכילות של שתי נשים (סליחה, בנות, הרי נשים אינן ראויות להתפתח מעבר לשלב הילדות; רק גברים הם תמיד גברים ולעולם אינם "בנים" שמרכלים בבית קפה).

ג. הניסיון להבין את תחום הידע הנרחב שכולל ענפים שונים של לימודי מגדר על סמך לקסיקון, כמוהו כניסיון ללמוד תרבות שלמה על סמך ספר הקריאה של כיתה א'. הלקסיקון נכתב על ידי סטודנטיות, ונועד לשמש ככלי עזר בסיסי לסטודנטיות שזקוקות לו. הוא אמור לאפשר ולעודד קריאה נוספת, מעמיקה, במחקרים שיש להניח שהגברת לינור פוטרת עצמה מלקרוא מתוך ההנחה שמה שנכתב על ידי נשים (ואף פמיניסטיות רחמנא לצלן) אינו ראוי לקריאה ולניסיון הבנה.

ד. לא הייתי טורחת להגיב על בליל ההשמצות והשטויות, או שמא יש לומר בליל הפטרוזיליות של עירית לינור, אלמלא הייתי מודעת למאמץ המחקרי, לאחריות המחקרית והאתית שהושקעו בלקסיקון זה על ידי שתיים מתלמידותינו המצטיינות. הניסיון להקיף את כל אבני היסוד של המחשבה הפמיניסטית והמגדרית ולעשות זאת בקצרה ובאופן נהיר ראוי לכל שבח. דומני שניסיון זה החטיא את הגב' לינור.

אני מזמינה את הגב' לינור לשמוע כמה קורסים בתכנית ללימודי מגדר, כדי שתגובותיה הבאות תגענה מתוך ידע והבנה ולא מתוך בורות.

ד"ר סמדר שיפמן
ראש התכנית למגדר
אוניברסיטת תל אביב

עירית לינור:

השווית עכשיו את תיאוריות המגדר לפיזיקת קוונטים, כמדומתני. זה נחמד, אבל לא נחמד כמו השליפה האוטומטית של "מיזוגניה". ההבדל הקטן בין החוג למגדר לחוג לפיזיקה הוא שפיזיקאים לא זועקים "מיזוגניה" כשניסוי מתפקשש להם. הם גם לא מדפיסים חולצות עם הכיתוב "פמיניזם הוא התובנה שגם נשים הן בני אדם". וואלה? זה המוטו שלכן? כי בשביל זה לא צריך תואר אקדמי. כיתה א' מספיקה בהחלט