יצאת צדיק 3 איכמן -ראשי הציונות.
כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…
אייכמן היה הפושע הנאצי היחיד שנחטף לישראל והועמד לדין במשפט-ראווה ונשפט למוות בתלייה, כדי לנקום בו על נסיונו להציל למעלה ממליון יהודים, בניגוד לדרישת ראשי-הציונות לחסל את כל יהודי אירופה מלבד קומץ עסקנים.
יש לציין שמשפט אייכמן התנהל כשאייכמן מדבר בשפה הגרמנית, על-אף שאייכמן ידע עברית שוטפת, כי הוא התגורר בישוב הטמפלרי בחיפה (שהיו מסווגים בדרגה 18 של מסדר "צלב מלטה" של "הבונים החופשים"), בו אהדו את הנאציזם. חברו של אייכמן מבחרותו היה שם בחיפה המופתי חאג' אל-חוסייני, שאף יעץ לאייכמן בביקורו בארץ לצורך התיאום המודיעיני עם "ההגנה", לחסל את היהודים באמצעות הגז (רבי מיכאל וייסמנדל, "קראתי ואין עונה", ההדרת ספרו "מן המיצר", שם באגרותיו כב-ג).
יש לציין, שמופתי זה אמר למלך תימן האימאם יחיא בן מחמד חמיד אלדין בשנת תרצ"ו (1936 למניינם), בנוכחות היועץ לענייני יהודים למלך רבי שלום ב"ר סעדיה גמליאל, ששנאתו נגד היהודים מונעת משום "מעשי האכזריות הקשים שביצעו הציוניים נגד הערבים בפלסטין ולא מחמת יהודיותם". רבי שלום גמליאל העלה את הדו-שיח בין האימאם והמופתי בכתב בספרו "היהודים והמלך בתימן".
נראה שהמטרה של מניעת השמעת דבריו של אייכמן בעברית באוזני הצופים והמאזינים למשפט, נועדה כדי שהם לא יבינו משפטים מסוימים שהוא אמר, כגון הזכרת מסמך פרנז זיקס או מה שהוא אמר (כמובא במסמכי-המשפט שהועלו לאינטרנט) – "אני הוא זה שדאגתי, שרק המוסדות היהודיים הציוניים כ"קרן היסוד" ו"הקק"ל" יפתחו בגרמניה בזמן המלחמה והדגל הציוני הונף מעל הבנין" ואולי מסיבה זו (במסוה של חשש להתנקשות בו), הוא הוכנס לקוביית זכוכית כדי שגם דבריו בגרמנית לא יישמעו ללא שליטה וניתן יהיה להוציא את השלטר של המיקרופון במידה והוא ישמיע עובדות על הקשר עם הציונות, כי לצורך הבטחת ביטחונו ניתן היה לבדוק את כל ציבור הנכנסים לבית המשפט, או להגן עליו רק בקיר זכוכית.
יש לציין שאייכמן היה היחיד שגם הובא לישראל ונערך לו משפט ראווה והוא גם נתלה, דוקא לאחר "משפט קסטנר", על אף הימצאות שפע של פושעים נאצים בכירים שכתב העיתון "שטרן" הגרמני ערך ל-28 מהם ראיונות עבור עיתונו ואף היה מוכן לשתף פעולה עם הש. ב. בגילוי פרטים על מקום מחבואו של מנגלה55. בודאי שלא היה רצוי שעיתונאי יגיע לאייכמן ויפרסם פרטים מרשיעים נגד ראשי הציונות לגבי דירבון הנאצים על ידי ראשי הציונות לחסל את היהודים ואת העזרה הציונית לכך, או כיצד לימדו ראשי הציונות את אייכמן באמצעות נציגם אהוד אבריאל (כפי שהוא עצמו מספר על כך בספרו "פתחו שערים") את שיטת "הסלקציה" וסרבו להציל את כל יהודי גרמניה, כפי שאייכמן ניסה ללחוץ עליהם, אלא רק את מיעוטם של הצעירים הכשירים לעבודה פרודוקטיבית בארץ ישראל.
במשפט זה, נידון בהרחבה הנושא של בגידת אייכמן בתנועה הציונית, כאשר אייכמן רצה להציל 1.2 מליון יהודים, למרות הבטחת הנאצים לתנועה הציונית שבמסגרת "השבחת הגזע" הציונית, הנאצים ישמידו עבור התנועה הציונית את יהודי אירופה (מלבד קומץ עסקני הציונות), שמבחינת הציונות הם נחשבו כמנוונים (מלבד חלק קטן מיהודי גרמניה ומזרח-אירופה) שיש לסלק אותם מהמרחב (ובפרט שהשמדה זו תתרום ללחץ על האומות כדי שיסכימו להקים את מדינת ישראל). רעיון השבחת הגזע הרצחני של הציונות, החל ממכס נורדאו שביסס בספרו את תיאוריית הגזע והשבחתו באמצעות "הוצאתם של המנוונים" ועל כך הוא דיבר בקונגרס-הציוני הראשון כמובא להלן. הפיתוח המדעי של רעיון זה התבצע על-ידי תלמידו ארתור רופין שיצר על כך תחום באוניברסיטה העברית בשם "הסוציולוגיה היהודית" וכינס את "מחקריו" בספרו "הסוציולוגיה של היהודים" בשלשה כרכים, כאשר מעריצו דוד בן-גוריון ציטט ממנו ארוכות.
על סיכום זה בין התנועה-הנאצית ותנועת-הציונות, העיד האידיאולוג הראשי של הנאציזם אלפרד רוזנברג ועוד מספר פושעים נאצים במשפטי נירנברג, כפי שהובאו עדויות על כך גם בדוקטורט של איתן בלום על ארתור רופין. לעומת זאת על רב-המרצחים קורט בכר שהצטיין בחיסול היהודים, נסע קסטנר במיוחד לנירנברג כדי לפעול להצלתו.
יו"ר "המחנה הציוני" מרב מכאלי, נכדתו של קסטנר התאוננה בראיון טלוויזיוני עמה בערוץ 10 בשנת תשע"ז, על כך שהפירסומים מייחסים את נסיעתו להעיד כיוזמתו האישית, אך האמת הינה שהוא נשלח מטעם ראשי מפא"י ועוד עסקנים ציוניים. אייכמן הובא לדין על בגידתו בתנועה הציונית וכן למנוע ממנו פטפוט מיותר על חלקם המכריע של ראשי הציונות בתחום הרעיון והביצוע של השואה, אך יש עדיין לבדוק, האם להיתכנות הגיונית זו המבוססת על שפע מסמכים ועובדות, ישנו גם ביסוס עובדתי ישיר שיתכן ויתגלה בעתיד.