קנאביס הוא הסיב העתיק ביותר המשמש את האדם

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

קנאביס הוא הסיב העתיק ביותר המשמש את האדם. המאובנים הראשונים של חבלים וקשרים מתוארכים מלפני כ- 15,000 שנים, ולכן הטכנולוגיה הפשוטה הזו היא קודמת בהרבה להמצאות כמו הגרזן והגלגל.
חפצים מחוררים, סימנים על חפצים ומחטים, גורמים לארכיאולוגים להאמין כי השימוש בחבלים וקשרים מתוארך בין 250,000 ל -2,500,000 שנים, לפני הספירה. קופים מודרניים יודעים איך לעשות קשרים פשוטים, ויכולת זו אולי קדמה לאבולוציה של המין ההומוספיאנס.
תרבויות רבות השתמשו בסיבי קנבוס לאורך זמן, כמו הקלטים הם הראשונים שהשאירו תיעוד כתוב.
בסין יש היסטוריה של שימוש בטקסטיל, על פי שו צ'ינג בסביבות 2300 לפנה"ס, כך שזה יכול להיות אחד הצמחים הראשונים המשמשים את האדם ליד חיטה ושעורה.
במסופוטמיה, (שזה האזור מימנו הגיע האב המייסד שלנו, אברם אבינו) נמצאו שרידים מתוארכים סביב 8000 לפנה"ס ואפילו טקסטים אשוריים הקשורים קשר הדוק עם השומרים, משקפים את השימושים שהם נתנו לקנאביס.
הם השתמשו בו לא רק עבור קטורת עבור המקדשים למטרות רפואיות, אלא גם להכנת חבלים, בדים ורשתות דיג. מבחינה אטימולוגית המילה קנבוס מגיע מן המילה האשורית "quannabu" .
עכשיו אנחנו הולכים לסקור את השימוש של סיבים בהיסטוריה.
יש הסכמה מסוימת לגבי מיקומו של מוצא הקנאביס כמין, הצבתו במרכז אסיה, אולם מקורות אחרים ממקמים אותו באופן ספציפי יותר באזורים הגבוהים של ההימלאיה.
בסביבות האלף השלישי לפני בואו של המשיח מנצרת, הקנאביס היה הסיב החשוב ביותר בעולם, עד כדי כך 80% של כלל מוצרי הטקסטיל היו קנבוס.
בימי הביניים הפך סיב הקנאביס למלך של הבדים העבים בעולם. רק בגדי הקנבוס של העשירים נשמרו, אלה של מלכים ואצילים מימי הביניים.
בתקופת מלחמות העולם, מגיעה ההיסטוריה המודרנית שאנו מכירים היטב כיום והיא מתחילה, עם האיסורים והבלבול שלה, המערבבים את ההיבט הסמים עם התעשייתי, כדי להצדיק את האיסור ולהקל על המונופולים של כמו כותנה, חומרי הדברה, נייר, עץ ושמן את השליטה בשוק ללא תחרות.
רק חלק מצרפת המשיך לגדל קנאביס לתעשייה, בעוד רוסיה נשארה המגדלת הראשית ותפוקתה הגיע למיליון דונם.
עם זאת, אף על פי שסין הפחיתה את תפוקתה בגלל צמצום הביקוש העולמי, היא לא הפסיקה, אלא סיפקה את הייצור לצריכה המקומית שלה ואת היצוא שהעולם תבע, וזאת בזכות כל היישומים שבהם הקנבוס אינו ניתן להחלפה.
השארת ההיסטוריה קצת מאחור, אבל כמבוא חובה לקבל מושג על איכות ושיטות הייצור, אנחנו הולכים להתמודד עם חדשות קנבוס של היום, בלי להסתכל אחורה.
למרות שהקנבוס נחשב גם כיום בד עבה וגס, שלא כמו הכותנה העדינה, כיום קיים תהליך עיבוד חדשני ששמו בספרדית cotonización המאפשר לנו לעבד את הסיבים ולקצר אותם לאורך של כותנה ולהתאימם ספציפית לכל צורך תוך תאימות של תהליכים ואפילו לערבב את הסיבים.
מאז שנת 1937 עם עם הטלת המס הגבוה על קנבוס בארה"ב ולאחר מכן בשנת 1969 עם חוק הסמים של האו"ם, קנבוס איבד הרבה מכוחו כמוצר צריכה בסיסי ברחבי העולם.
אם סביב 1960 היה ייצור של 300,000 טונות של סיבים, זה ירד ל 62,597 טון בשנת 1997. מתוך זה סך הכל, היה 36% בסין של ייצור סיבים ו 73% מכלל הייצור התבואה בעולם. עם זאת, בין השנים 2000 ו 2006, הוא גדל מ 50,000 טון כמעט 90,000 טון, עם 50% של סין, ואילו של האיחוד האירופי היה 23,000 טון.
סין היא כיום היצואן הגדול ביותר של טקסטיל קנבוס לאירופה וצפון אמריקה, שם הצריכה מתאוששת שנה אחר שנה. סין שולטת ביצוא של מוצרים רבים העשויים מסיבי קנבוס החל ממוצרי בטון (קונקריט-האמפ) מססנים, ניירות, זרעים ועד חלקי רכב ומכונות.
תפוקה חקלאית
קנבוס מייצר בין 650 ק"ג של סיבים לדונם, עד למקסימום של 2000 ק"ג.
הסיבים ארוכים, חזקים ועמידים מאוד עם תאית 70% ו 8% ליגנין, אשר אינו גבוה, וקוטר בין 16
ל-50 מיקרון. זהו סיב ששומר היטב על חום, עמיד בכתמים, עמיד בפני עובש, אנטיבקטריאלי, חוסם אור ועמיד אפילו בקרינה אולטרה סגול
כפי שאמרנו, המנהיג הבלתי מעורער של ייצור הקנאביס לטקסטיל בעולם היא סין והיא שולטת לחלוטין בטכנולוגיות הטיפול של סיבים, עד כדי כך שהם מבצעים degumming של סיבי קנבוס, כך שניתן לעבד אותו במכונות לעבוד כותנה.
באירופה, רק רומניה פולין ואיטליה מייצרות טקסטיל האמפ. אבל כמעט ואין אפשרות להתחרות בסינים. אירופה מקצה את הסיבים לניירות מיוחדים.
תורגם מספרדית עבור קבוצת "מדברים קנאביס" על ידי שירלי גן
מתוך האתר הספרדי: http://elcultivador.com/canamo-la-planta-textil-mas-antigu…/