יצאת צדיק 4
כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…
בראיון בביטאון השבועי "עולם קטן" (כ"ט אלול תשע"ז) עם גבריאל בך, מי שערך את כתב-התביעה במשפט נגד אייכמן, הוא מספר – ,,לקראת סוף המשפט שאלו השופטים את אייכמן לדעתו על השואה. הוא אמר, שאין ספק שמדובר בפשע נתעב וכי הוא מתנגד לפשעים שכאלה ודומים להם, אך עם זאת אי-אפשר להאשים אותו במעשים הללו, כי הוא רק מילא הוראות ולא היה ביכולתו להתנגד לממונים עליו…אני חושב שאייכמן נכנס לתפקידו כמנהל המחלקה היהודית בגסטפו, כי חשב בשעתו שהדבר נכון בעבור הקריירה שלו. מצד שני, ברור שאדם שעוסק בממדים כאלה של רצח, חייב לאבד את שפיותו בשלב כלשהו. האפשרות היחידה להמשיך לתפקד היא באמצעות שכנוע עצמי שלא מדובר ברצח אלא במעשה חיוני…אחת ההוראות שלו הייתה, שהיהודים ההונגריים המגורשים לאושוויץ יכתבו מיד עם הגעתם לשם גלויות לקרובי-המשפחה והחברים שלהם ויזרזו אותם לבוא, כדי להקל על הגרמנים על מלאכתם. הנוסחים היו קבועים ומוכתבים מראש וכללו אמירות כמו: "אנחנו נמצאים במקום-קיט נהדר, טיולים יפים מאד, העבודה קלה אבל אין הרבה צריפים ובתים, לכן בואו מהר ככל האפשר כדי שיהיה לכם כאן מקום"“.
כפי שראינו לעיל במסמך פרנז-זיקס, התחייבה ההגנה לספק את מלוא הפרטים על "התנחלות היהודים בפלשתינה". לכן, לנאצים היה מידע מדויק על הפתיון שיצר המשרד הארץ הישראלי עבור התימנים באמצעות יבניאלי, שסיפר לתימנים איזה גן-עדן מצפה להם אם הם יגיעו לארץ ישראל והמשרד דאג שחברי מפא"י התימנים בארץ גם ישלחו להם גלויות ברוח דברים אלו.
500 מכלל התימנים שהובאו לארצנו על-ידי "המשרד הארצישראלי" [כשלתימנים אמר יבניאלי שהוא השליח של הרב קוק, כי רופין לא רצה שכאשר תתגלה המירמה, יבואו התימנים אליו בטענות 39(עמ' 270)] נשלחו מיד לייבש את הביצות, כשהם ייבשו את הביצות בתנאים תת-אנושיים ללא מתן תרופת החינין ולכן מתו מתוכם 300, הקבורים שם באזור.
אייכמן למד מהציונים את שיטת השבחת הגזע באמצעות ניצול המנוונים עד תום ולאחר מכן לחסלם באמצעות לוחמה ביולוגית של חיידקי המלריה, אלא שאייכמן העדיף לוחמה כימית באמצעות גזים וכדי למושכם למלכודת המוות הוא למד את השיטה מפיתויי הציוניים את התימנים. גבריאל בך מספר שם, שלגבי הצלת יהודים בודדים או קבוצה קטנה הוא תמיד החמיר ופעם אחת זה היה אף בניגוד לדעתם של הממונים עליו וכך הוא קנה את אמונם, כדי שהוא יוכל בבוא העת לנסות להציל כמות גדולה יותר, היינו את כל יהודי הונגריה, אך כאשר הקימו נגדו על כך קול זעקה כל ראשי הציונות מתוך נימוקי הגזענות האנטישמית הציונית, הוא חשש להסתכן בתוכניתו מהממונים עליו והוא יישר-קו עם ראשי הציונות ופעל מתחילה ועד סוף כפי שהוא למד מהציוניים כיצד לחסל את כל יהודי הונגריה וסביבתה ומאז גם הוא החל לדבר במונחים גזעניים, כפי שהוא למד מהציוניים.
מספר שנים לפני משפט אייכמן, התקיים משפט קסטנר וניתן פומבי להצעת אייכמן להציל את כל יהודי הונגריה תמורת משאיות וקפה באמצעות שליחו יואל ברנד להנהגה הציונית, אך כיצד הנהגה זו סירבה לתת אפילו דולר אחד למטרת ההצלה ואף גרמה למעצרו של ברנד באמצעות הבולשת הבריטית. נשיא בית המשפט המחוזי בנימין הלוי כתב בפסק הדין, שלהנהגה הציונית ובכללה קסטנר יש חלק חשוב ומהותי בהשמדת יהודי הונגריה וסביבתה.
בנימין הלוי היה שופט מקצועי שהתמנה על-ידי הבריטים עוד לפני קום המדינה ולא על-ידי ראשי הציונות ולכן היה חשש סביר שינתן במשפטו של אייכמן לראשונה פומבי למסמך פרנז-זיקס, אם בנימין הלוי ינהל את משפט אייכמן. לכן, מובן מדוע הועבר בזריזות חוק בכנסת לפני פתיחתו של משפט אייכמן, שיחסום את האפשרות שהלוי ינהל את משפטו, באמצעות חוק שאת המשפט ינהל רק שופט בית המשפט העליון (= בג"ץ) ולא שופט מחוזי כדוגמת בנימין הלוי. שופטי הבג"ץ כבר נבחרו בהשפעת בן-גוריון ועושי-דברו ולכן בערעור לבג"ץ על פסק הדין של קסטנר, הבג"ץ פסל את קביעתו הנ"ל של השופט בנימין הלוי.
גבריאל בך מספר, שכאשר התפרסם גזר הדין של מוות בתליה של אייכמן, נזעקו כל ראשי ובכירי האקדמיה הישראלית ואנשי הרוח, כגון, מרטין בובר, גרשום שלם, הוגו ברגמן ועוד לבטל את גזר הדין וכדי לשכנע את הנשיא בן-צבי. הם השתמשו בנימוקים מתחסדים, אך לבן-צבי כאחד מראשי ההנהגה הציונית היה חשבון ארוך ונוקב עם אייכמן, כי עד למשפט קסטנר הצליחה ההנהגה הציונית באמצעות שופרות התעמולה שהיו נתונים בידיה להסתיר את מעלליה בפרשת סיכול הצלת יהודי הונגריה, אך משפט קסטנר טרף את כל הקלפים של נסיונות ההסתרה והמצאת-העבר על-ידי ההנהגה הציונית ומבחינתה, בחשיפה זו היה "אשם" אייכמן, כי לולא הצעתו לא היה מתגלה פרצופה הגזעני-אנטישמי האמיתי של התנועה הציונית וכן אייכמן יכל לגלות, שהוא רצה להציל את כל יהודי גרמניה, לעומת ראשי הציונות שהתעקשו לבצע סלקציה ולהציל רק את הצעירים הכשירים לעבודה ("פתחו שערים", אהוד אבריאל) ולכן התעקש בן-צבי לא לחון את אייכמן ואפילו לא להמיר את עונש המוות במאסר עולם בלתי קצוב.
להמשך קריאה יש להוריד את המאמר המלא.
https://www.facebook.com/groups/299592993721761/?ref=bookmarks