כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

אדוארד אלכסנדר קראולי (1875-1947) הידוע כאליסטר קראולי, נחשב לאחד המיסטיקנים הידועים והמשפיעים עקב היותו חלוץ תרבותי שחי אורך חיים בוהמי המתריס כנגד כמעט כל רובד בחברה המערבית בזמנו. העיתונים ציירו אותו כמעין כוכב רוק של ימיו, אך אורך חייו המופקר (גם מינית), ואשר כלל התנסות מרובה בחומרים משני תודעה היה קשור בראש ובראשונה להיותו בעל השפעה ורם דרגה במספר לא מבוטל של אחוות סודיות אזוטריות, כאשר הבולט בהם היה מסדר הטמפלרים של המזרח (OTO), משם האציל את תורותיו המיסטיות שהשפיעו לאין שיעור על כל התרבות המערבית עד היום.

אחת ההשפעות המעניינות ביותר של אליסטר קראולי על עיצוב התרבות שלנו היית השפעתו המכרעת על אושיות העולם הפסיכדלי ומבשרי המהפכה של ילדי הפרחים (אם כי לא נראה שהאופל אשר אפף את הוויתו היה מקבל יותר מידיי בסובלנות את הצד ה"פרחי" וה"ג'ון לנוני" של אותם היפים). דוגמא בולטת השפעה דנן היית טימוטי לירי אשר הסביר במפורש יחד עם השותפים שלו (כמו רוברט אנטון וילסון) כיצד הם יושבים על הכתפיים ההגותיים של קראולי ותורתו 'ת'למה' המעוגנת בדיקטום "עשה את הרצון שלך", משפט שבד"כ לא מובא במלואו, אך שלירי הקפיד להדגיש ולהציגו- "עשה כרצונך יהיה כל החוק, אהבה היא החוק, אהבה בחזקת הרצון", נוסח המתאים יותר  להשפעות הצופיות מהאיסלאם על קראולי. השפעות צופיות על  קראולי ניכרות מכך שהפך את המרטיר הפרסי מאנסור אל חלאג' לקדוש הפטרון של מסדרו ה-OTO, וזאת יחד עם עוד פרקטיקה שהיית חלק ממסורת עתיקת יומין שחלק מהצופים שימרו, מסורת פולחן השימוש בחשיש (החשיש שמתגשם בשר ודם בדמותו של הקדוש הצופי Al Khadir).

השפעה מעניינת אף יותר שניתן לאתר היא השפעתו של קראולי על מי שלימים יהיה הסנדק, או האב האידיאולוגי של תרבות הנגד הפסיכדלית, אלדוס האקסלי. משנתו של האקסלי עוגנה בחיבור הידוע,"דלתות התודעה", שם תיאר וניתח חוויה שהיית לו על חומר משנה התודעה, מסקלין. רבים מכירים את ההשתלשלות של הרעיון המרכזי סביב "דלתות התודעה" ופחות מכירים את ההשפעה של קראולי. ידוע כי השם לחיבורו של אלדוס לקוח מכתביו של המשורר המיסטיקן ויליאם בלייק, אשר בהשראת הקומדיה האלוהית של דנטה אליגיירי, כתב את ה"חתונה של גן עדן וגיהנום" שברובד מסוים מסמל את החתונה בין רצון האדם לתבונתו, בין הכוח היצירתי הכאוטי לסדר התבוני הודאי, בין השדים למלאכים. משפט אחד מהספר תפס את עינו של האקסלי:

"אילו נוקו דלתות התודעה, הכל היה נראה לאדם כפי שהוא, אינסופי. כי האדם סגר את עצמו עד לכדי שהוא רואה את הכל דרך חרכים צרים ממערתו"

משפט זה הפך בתמורה לשם החיבור "דלתות התודעה" (ולימים בהשראתו וגם בהשראת סם המסקלין השם של להקת ה"דלתות" the Doors). הטענה העיקרית של האקסלי באותו חיבור היית כי תפקיד התודעה שלנו הוא בעיקר לסנן ולצמצם את זרם האנרגיה הכאוטי של המציאות המונח לפתחי התודעה שלנו, סינון אשר התפתח ונועד לצרכי הישרדות יום יומי ושבלעדיו לא היינו מסוגלים לבצע פעולה פשוטה כמו לשרוך את השרוכים בנעליים מבלי להרגיש על את עצמינו על מעבורת בדרך לקצה היקום במהירות האור. הסינון הנ"ל של התודעה יוצר איזה סוג של פירוד בין העצמי התופס, לעולם הנתפס, וכאשר הצמצמים הללו פתוחים לראווה, נוצרת בעצם ה"חתונה" בין התופס לנתפס, בין גן עדן של ההכרה המסדרת, לגיהנום האנרגיה הלטוי בתוהו ובוהו. חוויה זו ידועה גם כמות האגו או ההתמזגות הטוטאלית של האהבה לאל אצל הקדוש הצופי.

קראולי נפגש עם אלדוס האקסלי (סדרה של פגישות) דרך מכר משותף, מתמטיקאי ואיש כתב מדעי ידוע דאז בשם ג'ון סוליבן. המפגש התקיים בברלין ב1930, בזמן שסוליבן התגורר יחד עם האקסלי לתקופה. הסיפור מתועד ביומן של אליסטר קראולי והוצף בכמה מהביוגרפיות שלו כולל ביוגרפיה המתמקדת על שהותו בברלין, יש אפילו תאורים מחוץ ליומן שלו המספרים כי הוא הציג בתערוכת ציורים שארגן פוטרט של האקסלי באור חיובי. על פי היומן של קראולי המפגשים היו סביב חודש אוקטובר. מעבר לפגישות, שנתיים לאחר מכן יש תיעוד של התכתבות בין השתיים ב1932. יש לציין שהיו להם מכרים משותפים אשר היו משפיעים באחוות מיסטיות כאלה ואחרות, וההתעניינות של האקסלי בחוויה המיסטית בהחלט היית ידועה עוד לפני שכתב על ההתנסות שלו במסקלין בשנות ה50 (עשור לפניי זה הוא כתב את הperenial philosophy המחפש עקרונות משותפים לזרמים מיסטים רבים ומגוונים). קראולי בהחלט הכיר את חומר המסקלין, והשאלה אם הוא סיפר על כך להאקסלי מבוססת בעיקר על ההיכרות שלהם ועל עדויות של תלמידים של קראולי באחוות המיסטיות שלו. עדות מעניינת גם מגיעה מסופר אוקולטי בשם אלכסנדר קינג שהיה חבר באחוות אשר הסתעפו מהמקור התלמאי של קראולי באחוות הgolden dawn והo.t.o.

בשנת 1909, כתב אליסטר קראולי מאמר בשם הפסיכולוגיה של חשיש, שם לראשונה נראה שהציג את התובנות שהנחו את האקסלי בכתיבתו את "דלתות התודעה". המאמר המחקרי המיסטי של קראולי עוטף את עצמו במסורת עתיקה של פולחן חשיש איתה רצה לעגן את רעיונותיו, מסורת שבאותם זמנים חבריו למסדרי המיסטורין המיסטיים הציפו בתרגום ספר בשם "הנביאים הכשדים", ספר המאגד אסופת אמרות של פולחן זרתוסטרא הפרסי העתיק אשר החוקר הדגול מירצ'ה אלידאה טען כי "(היית) תרבות אשר הכירה היטב אקסטזה שמאנית של חשיש". על כן, המאמר של קראולי מחולק ל20 חלקים וכל חלק מתחיל בציטוט מה"נביאים הכשדים". "הפסיכולוגיה של חשיש" הוא מאמר מעמיק מאוד ונותן תובנות פסיכולוגיות מרתקות לגבי ההשפעה והשימוש הנכון או המסוכן בחשיש, בתוכו ניתן למצוא בין היתר משפט אחד מרכזי שמלווה את המאמר מתוך אסופת "הנביאים הכשדים" אשר מבטא את העיקרון שמאחורי "דלתות התודעה":

                    "קל לפרום את תופסני הנשמה המקנים לה את נשימתה"- זרתוסטרא.