מלחמת היהודים בגנוסטים האילומינטי של פרס
כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…
לילה טוב חברים! בכתבות קודמות דברנו על המאזדקים אשר היו הסוציאליסטים הראשונים ומכונני רעיון מאבק המעמדות. הלילה אנו מבאים בפניכם סקירה קצרה שערכנו מתוך מספר ערכים בויקיפדיה, על המלחמה היהודית בכפירה הגנוסטית המוסלמית מפרס של מזדק.
המאזדקים הם מהחלוצים שהעבירו את לפיד האילומינטי הלאה לכיתות סופיות באיסלאם ומשם לשבתאות ועד לפוסט מודרניסטים הראשונים באירופה, איגוד האילומינטי של אדם וויסהאופט שהוקם איך לא, ב1 במאי 1776. בכתבה זאת כמו גם בהתעמקות בכתבה הבאה נציג כיצד היהודים לאורך ההיסטוריה לחמו באותה כפירה של האילומינטי בעיקר מהחזית הפילוסופית, אך כשנדרש גם בכוח.
מעט על המאזדקים מכתבת ענק שלנו על שורשי האילומינטי באיסלאם:
להלן קטע שנכתב בספר HISTORY OF THE ASSASSINS של אחד המזרחנים הידועים מהמאה ה19, ג'וזף וון האמר, אשר את המחקר לספר לקח כולו ממקורות ראשוניים אוריינטלים.
עמ' 25-9
"פלגי המאגיאניזם (MAGI) [שם כולל למאמינם באמונה הזורואסטרית העתיקה של פרס]ידועים לנו במעט…[להלן] כמה מהם:…7. מזדקים. המזדקים, חסידי מאזדק שהכריז מלחמה על כל הדתות והמוסר, הטיף לחירות ושוויון אוניברסלים, חוסר חשיבות למעשיו של האדם, ושיתוף מלא של כל הנשים והרכוש. בעודו נותן גישה חופשית לכל תאווה הוא זכה בכל העבדים שלה; לא רק העניים והנזקקים שלא היה להם מה להפסיד והכל להרוויח הצטרפו, אלא גם את אלו אשר מנגד היה להם הכל להפסיד ושום דבר להרוויח, האצילים, והמלך קאבד בעצמו, אביו של נושריבן. קאבד כיפר על חולשת כניעתו באיבוד המלכות וכליאתו במאסר ממנו השתחרר(ברח)…בנו נושריבן לעומת זאת טיהר את האמונה (הפרסית), וחיסל את זן הכפירה השערורייתית בעזרת האש והחרב, אך מבלי שיכל כפי שנראה במקרים שבאו לאחר מכן, להעלימם לגמריי, שכן במאה הראשונה של האיסלמיזם (השתלטות האיסלם על פרס לאחר מכן) אותה הרוח הרימה ראש תחת דוקטרינות ליברליות של כמה ראשי פלגים וכתות… עד שלבסוף בידייהם של באבק וקאראמט', הרימה עצמה מעל ערמה של גופות והריסות, טרור הממלכה ותיאוב האנושות".
המזדקיות והתיקונים הדתיים שביצע קבאד ברוחה, בפרט השיתוף בנשים, הביאו לפגיעה חמורה בטהרת חיי המשפחה של היהודים ולרדיפות קשות כלפיהם, והם שהובילו, כפי הנראה, לפרוץ מרד מר זוטרא
מר זוטרא ניצל את מעמדו הבלתי יציב של המלך קבאד. בערך בשנת ד'רנ"ה (495) אסף צבא של 400 חיילים ונלחם בצבא הפרסי. מר זוטרא נחל ניצחון והצליח להקים ממלכה עצמאית בעיר מחוזא, אשר תושביה העלו לו מסים והתייחסו אליו כמלך. האגדה מספרת על עמוד אש שהלך לפני צבאו של מר זוטרא. שבע שנים נמשך השלטון העצמאי היהודי בראשותו של המלך – ראש הגולה.
החוקר הרב יצחק אייזיק הלוי, בספרו "דורות הראשונים" (כרך ג'), טוען שקיים בתלמוד הבבלי אזכור למזדקיות; במסכת תענית (דף כב עמוד ב) מסופר על סוהר שמסתיר את היותו יהודי, מרגל בקרב הגויים ומגדיר עצמו כ"זנדוקנא". הפרשנות המקובלת למילה היא סוהר או ממונה על בית הסוהר, אך הלוי מפרש את המילה כמזדקי – האיש התחזה לאחד מבני הכת כדי שיוכל לגלות את תוכניותיה העתידיות. זו הסיבה, לדבריו, שהאיש היה מנהל בית הסוהר; המזדקים העניקו לו את התפקיד כי ראו בו חבר בכת שלהם.
מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים. נצר יחיד למשפחת ראש הגולה, המיוחסת לדוד המלך. נולד לאחר מות אביו, רב הונא מר בר רב כהנא, וסבו גידל אותו. מר זוטרא נודע כמי שמרד במלך הסאסאני קבאד הראשון והקים שלטון עצמאי בעיר מחוזא ובסביבותיה למשך שבע שנים.
Mazdak (Persian: Mazdak) (died c. 524 or 528) was a Zoroastrian prophet, Iranian reformer and religious activist who gained influence under the reign of the Sassanian Shahanshah Kavadh I. He claimed to be a prophet of Ahura Mazda, and instituted communal possessions and social welfare programs. He has been seen as a proto-socialist
עימות קדום יותר עם התפיסה הגנוסטית היא של אמימר (אמורא מהמאה ה5) עם כהן דת זורואסטרי: אמר ליה ההוא אמגושא לאמימר: מפלגך לעילאי – דהורמיז, מפלגך לתתאי – דאהורמיז. אמר ליה: אם כן היכי שביק ליה אהורמיז להורמיז לעבורי מיא בארעיה? [אמר כהן דת פרסי אחד לאמימר: ממותניך ומעלה – של האל הטוב, ממותניך ומטה – של האל הרע. ענה לו: אם כן, כיצד זה מרשה האל הרע לאל הטוב להטיל את מימיו (שתן) דרך ארצו?] (סנהדרין לט.).
עימות קדום עוד יותר מופיע בנביא ישעיה: כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם … אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד, זוּלָתִי אֵין אֱ-לוהִים, אֲאַזֶּרְךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי … יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע, אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה (ישעיה מ"ה, א'-ז').