מבוא ללוגיקה ׳מהותית׳

מבוא ללוגיקה

1. תגידו, 'לוחמי הדמוקרטיה', אם רוב של 61 כל כך שביר ואנטי דמוקרטי, איך זה שכך *בדיוק* העברתם את אוסלו? איך זה שרוב כה גבולי – ועוד לא דיברתי על המיצובישי והקומבינות – הספיק כדי להעביר את הפעולה *הפוליטית* הכי שנויה במחלוקת (מלבד, אולי, הסכם השילומים) והכי מדממת בתולדות מדינת ישראל?

2. בכלל, באיזה יקום לוגי לא ניתן להגביל בעזרת 61 חברי כנסת חוק שהועבר במקור בתמיכת 32 חברי כנסת בלבד?

3. ועוד, באיזו פלנטה 61 חברי כנסת לא יכולים להגביל מעט, ובנסיבות חריגות, יישום ספציפי – שאפילו על עצם הלגיטימיות שלו יש מחלוקת עקרונית – שנשען על חוק פריך, כאשר לכל הדעות מחר בבוקר גם חבר כנסת *בודד* יכול לבטל את החוק? ואיך זה שפסקת ההתגברות של השמאל שחוקקו אהרן ברק ויוסי שריד כדי לשמור על אוסלו היא לגיטימית אבל כאן הפסקה היא מות הדמוקרטיה?

4. העדר דיון רציני? באמת? על פסקת ההתגברות מטרחנים פה כבר שנים. אבל בטח פספסתם חוקי יסוד שעברו בשעת לילה מאוחרת, ללא חגיגיות או רשמיות, והוכתרו כחוקה "בהבל פיו של בית המשפט", ללא כל דיון ציבורי ובניגוד מוחלט לכוונת המחוקקים והצהרות יוזם החוק בדיון.

5. רוב מיוחס למחוקק? מה עם בית המשפט? איך זה שחברי כנסת (מחוקקים!) זקוקים לשיטתכם לאירוע רב טקס והדר עם רוב מיוחס בשביל להעניק לגיטמציה לחוק אבל בתי משפט יכולים לפסול חוק ללא רוב מיוחס? יותר מזה, בפועל גם שופט יחיד בבית דין לתעבורה יכול לפסול חוק אם רק מתחשק לו.

6. ונזכיר, בעוד שבפן *הפוליטי* הכרחי שיהיו מחלוקות ומתנגדים, כיצד לשיטת טהרני המשפט אפשרי שבפרשנות משפטית – מתמטיקה טהורה, אומנות מדויקת – תיתכן מחלוקת שתפגום ברוב המיוחס?

7. ועם יד על הלב, תבהלנים יקרים, בתוך החשש המתמיד מעריצות הרוב לא נותר בלבכם כל יראה מעריצות המיעוט?
והרי כאן, בשל *חשש* תיאורטי אתם בוחרים להעניק עריצות *ודאית* לשופטים בודדים ולא נבחרים שאין להם ולו גרם של אחריותיות (accountability)?

8. ועוד תהייה לוגית מטרידה. אם הרשות המחוקקת כה פראית ומשולחת רסן, עד שהשגת רוב של 61 היא בדיחה אגבית – וחיש קל יחל הימין הארדואני ברמיסת מיעוטים – אז איך זה שמחוקקי הקואליציה "הכי ימנית בהיסטוריה" אפילו לא מצליחים להשיג 61 חברי כנסת להעברת הפסקה?
(ואיך זה שעד ההפיכה השיפוטית לא ראינו שום דורסנות שכזו?)

9. אגב קוהרנטיות, לשיטת שומר החומה כחלון, שטוען בתוקף שלחוק מסתננים חדש מספיקה פסקת התגברות ספציפית, מדוע דווקא חוק המסתננים 'הפוגעני' – שלפי בגץ 7146/12 בוטל מטעמי מידתיות ואף בהעדר תכלית ראויה – לא מצריך רוב מיוחס?

10. ובכלל, אם לשיטת המלומד כחלון, ניתן לייצר פסקת התגברות ספציפית שתכשיר סוגיה שנויה במחלוקת כמו מסתננים, למה נדרשת פסקת התגברות כוללנית? הרי לשיטתו כל עוד יש 61 אצבעות לטובת סוגיה כלשהי לא אמור להיות הבדל עתידי אם מפעילים פסקת התגברות כללית או מייצרים פסקה ספציפית? האם יתכן שכחלון עובד על מצביעיו בעיניים וגם הוא יודע שפסקה ספציפית לא תעמוד?

11. ותגידו, שמאלנים הגונים מעל 38 איי קיו שנשארו איתי עד כאן. יש מצב שכשמסתכלים על מכלול הסתירות הלוגיות בסוגיית האקטיביזם (ותאמינו לי, רק התחלנו) אין מנוס מלהגיע למסקנה – מרחיקת לכת, מרעישה – שמאחורי ההתנגדות ההו-כה-עקרונית לאיזון וריסון ההשתוללות של בגץ אין עקרונות נאצלים או חרדה כנה לגורל 'הדמוקרטיה המהותית'?
בכנות, האם לא ברור להגונים שמביניכם שכל הנהי הוא לא יותר משימור עמדה טקטית – שהתעצבה והתגבשה לאחר המהפך בשנת 77' – ליטול כוח והשפעה מהרוב הימני-לאומי ולבצר את שלטונו המעשי של השמאל דרך מערכת המשפט?