פרשת קול אחד, שלא הובילה לירידת ערך המנייה של חברת פייסבוק, ולא גרמה לחקירה בינלאומית בנוגע להתערבות בבחירות, הפעם בישראל

החשד שטרם נחקר – חברת פייסבוק עומדת במרכז מחלוקת בגין התנהלות חברת קיימברידג' אנליטיק. על-פי החשד, החברה פעלה על מנת להטות את תוצאות הבחירות בארה"ב לטובת טראמפ, באמצעות הצגת שאלונים בפייסבוק שהתחזו לשאלונים פסיכולוגיים, אך מטרתם האמיתית הייתה לבחון את נטיות ההצבעה של הנשאל.

הטענות הנשמעות באמצעי המדיה השונים הם כי קיימברידג' אנליטיק פעלה באמצעות "מרגלים ישראלים" ואנשי ביון רוסיים, במגוון אמצעים שכללו התחזות וכיוצ"ב.

אחת התוצאות של התערבות זאת, שכלל לא הוכחה, היא ירידה חדה בערך מניית חברת פייסבוק, וקריאה של אנשי עסקים רבים להתנתק מפייסבוק.

התקשורת הישראלית מדגישה בצורה נרחבת התערבות זאת בבחירות, וחשדות אלו.

ערך שמירת הפרטיות וזכות הקניין הם ערכים חשובים, ויש לחקור חשדות אלו והקשרים בין חברת קיימברידג' אנליטיק לחברת פייסבוק, אך ערך נוסף שהוא חשוב לא פחות הוא ערך השוויון בפני החוק, שמשמעו כי יש לחקור מקרים דומים, בלי קשר לזהות הנחקרים.

בהקשר זה יש לציין את פרשת קול אחד, שלא הובילה לירידת ערך המנייה של חברת פייסבוק, ולא גרמה לחקירה בינלאומית בנוגע להתערבות בבחירות, הפעם בישראל.

בדצמבר 2013 נחשף הציבור הישראלי לארגון בשם קול אחד – ארגון שפועל בישראל ובסיסו בארה"ב – שארגן יחד עם התאחדות הסטודנטים הארצית נסיעה למוקטעה על מנת להפגיש סטודנטים עם אבו מאזן, מתוך מטרה לקדם את השלום.

ההתערבות הזאת בפוליטיקה מצד התאחדות הסטודנטים הארצית הובילה לוויכוח ציבורי חריף, בשאלה האם ההתאחדות, שאמורה לייצג את כלל הקולות של הסטודנטים החברים בה, זכאית לארגן נסיעה אל מי שחלק ניכר מהסטודנטים רואה בו כאויב, והובילה לשאלה מי הוא אותו ארגון קול אחד.

ארגון קול אחד הציג עצמו כארגון א-פוליטי וא-מפלגתי, וטען כי הוא מאחד ימין ושמאל תחת כנפיו. הארגון טען כי מטרתו אינה לקדם אג'נדה מפלגתית, אלא לאחד בין יהודים לערבים, שמאל וימין.

בשנת 2016 קבע דו"ח וועדת סנאט כי הארגון קיבל בין השנים 2013-2014 סכום של 300,000 דולר ממחלקת המדינה האמריקאית על מנת לקדם דיאלוג בין יהודים לערבים, אך עשה שימוש בכסף הזה כדי להתערב בבחירות בישראל שנערכו במרץ 2015, מתוך מטרה להפיל את ממשל נתניהו, פעולה שהייתה מביאה באורח בלתי נמנע לעליית מפלגת העבודה (המחנ"צ) בראשותו של יצחק בוז'י הרצוג, מפלגה שתפיסת עולמה הייתה נוחה בהרבה לנשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה.

הארגון מכחיש טענות אלו עד היום.

אחד האמצעים המרכזיים בהם השתמש הארגון כדי לקדם את מטרותיו, שפעיל עד היום תחת השם "דרכנו", הוא הפייסבוק. הארגון פרסם עצמו באמצעות הפייסבוק, גייס לשורותיו פעילים במשך שנים תחת הטענה כי הוא לא בא לקדם עמדות של ימין או של שמאל, אלא רק דיאלוג – לא בשונה מפעולותיה של חברת קיימברידג' אנליטיק, שהציגה עצמה כפועלת מתוך מטרה אחת, אך פעלה לקידום מטרה מפלגתית טהורה, כך על-פי החשד.

לאור זאת, יש מקום לסברה כי יש לחקור את פעולות ארגון קול אחד, כפי שיש לחקור את חברת קיימברידג' אנליטיק, גם בהקשר הפעולות שביצע עם חברת פייסבוק. שני המקרים צריכים להיחקר בהקשר הישראלי והאמריקאי שלהם, ללא משוא פנים.

חקירה זאת מעולם לא התרחשה. הסיקור התקשורתי בארץ ובעולם לא היה מובלט, כפי שהוא מובלט כעת, בדרישה לחשוף את פעולות הארגון שעל-פי דו"ח ועדת הסנאט קיבל כספים ממחלקת המדינה האמריקאית ועשה בהם שימוש כדי להתערב בבחירות במדינת ישראל, מבלי להודיע על כך לציבור הישראלי.

מדובר בחשד בלבד, ונכון לעכשיו ארגון קול אחד לא הואשם או הורשע בדבר, ומכאן שיש לראות בארגון כמי שפעל בניקיון כפיים עד שלא יוכח אחרת.

אולם נשאלת השאלה מדוע לא נפתחת חקירה מקיפה בגין ניסיון להטות בחירות מצד ארגון הפועל בישראל, שבסיסו בארה"ב, ארגון שקיבל כספים ממחלקת המדינה האמריקאית, והתנהלותו נתפסת כשלילית כאשר היא מבוצעת ע"י גוף שפעל באופן דומה, לפחות באופן חלקי, עבור נשיא ארה"ב המכהן?

אולי פרשת פייסבוק-קיימברידג' תעלה בשנית את פרשת קול אחד-מחלקת המדינה האמריקאית-פייסבוק, ותביא לחקירה ממצה בנושא.

ערך השוויון בפני החוק הוא ערך מרכזי שיש לשמר אותו.