בג״צ מסתננים: הטרלול הפרוגרסיבי ירד מהפסים

הטרלול הפרוגרסיבי ירד מהפסים

טוב, אז עיינתי בעתירה לבג"צ שבגינה עוכבה תכנית ההרחקה למדינה שלישית. ומה אומר? בוקה ומבולקה. זו עתירה חובבנית, קשקשנית מלאת פאתוס וסיסמאות נבובות, שאין בה בקושי טיעונים משפטיים וכל כולה מלאה רטוריקה ריקה.
הקו הבסיסי של הטיעון הוא "בגלל שמדובר במהלך שנוי במחלוקת צריך היה להעביר את ההסכם עם רואנדה כחוק בכנסת".

מדובר בטיעון אווילי – שהרי ממתי "שנוי במחלוקת" הוא קריטריון משפטי או חוקתי? ומי יקבע מה שנוי במחלוקת?

אבל המשך הטיעון פתטי לא פחות. כדי להוכיח שהדבר שנוי במחלוקת הביאו העותרים רשימה ארוכה של מחאות שמאל כפי שתראו ברשימה שצילמתי כאן. עצומת אנשי הרוח, עצומת הקולנוענים, הפגנת המסתננים, נאומים של חכי"ם מהשמאל וכן הלאה.
אממה? זה לא מדד ל"שנוי במחלוקת". זה פשוט תיאור של קמפיין ציבורי. ועוד אחד עתיר משאבים שממומן על ידי הקרן החדשה לישראל ומדינות זרות.

במילים אחרות, העותרים רוצים שבג"צ יבטל מדיניות ממשלתית פשוט כי מישהו עשה נגדה קמפיין. אם התיזה הזאת תתקבל, כל מה שצריך כדי לשנות מדיניות ממשלתית יהיה קצת כסף ומשרד יחצ. הזוי שבכלל מתייחסים לזה ברצינות.

אם כבר, מה שאמור לקבוע אם דבר מה הוא שנוי במחלוקת או לא, הם סקרי דעת קהל. ופה הציבור נמצא ברוב מוחץ בעד הרחקת המסתננים.

העובדה שהעתירה הזו זכתה בכלל להתייחסות מצד בג"צ מראה שוב עד כמה מושחתת ומנוונת המערכת בישראל. אם אפילו לוגיקה בסיסית היא כבר לא תנאי סף בבג"צ, לא נותרו סטנדרטים כבר לכלום.