לבנדיקטוס קפץ שוב הרפורמי ו׳נאלץ להראות מופתע׳

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

בנדיקטוס, הרפורמי, ׳נאלץ להראות מופתע׳, או כמו שהנשיאת העליון חיות אמרה הבוקר: ׳היו זהירים בדבריכם ובהתנהלותכם׳, כלומר, תעשו ואל תיתפסו.

מתוך איגרת מנכ״ל משרדו לפני שזו הוחלפה בבהלה:

"המסר המרכזי שאנחנו רוצים שייקלט בלבבות התלמידים בשיעורי האזרחות", כותב אבואב, הוא המילה שותפות: "שותפות בין כל האזרחים, על אמונותיהם ודעותיהם השונות ואף המנוגדות, בנאמנותם למסגרת המדינית המאחדת והמחייבת". גם המילה "ברית" יכולה להתאים, הוא מוסיף, "ברית בין כל המאמינים שעל המדינה לפעול בהתאם לרוח הדמוקרטיה וערכיה, על פי צרכיהם ולהשוואת תנאיהם של כלל אזרחי ישראל, לרבות המיעוטים החיים בתוכנו".

מתוך ביובון ״הארץ״:

משרד החינוך הוציא מסר של שותפות, ומיהר להתחרט: "תקלה מצערת שתוקנה מיד"

בדוברות משרד החינוך יצאו מגדרם כדי להסביר עד כמה הגרסה הראשונה לאגרת המורים לאזרחות היתה טעות, ומיהרו לתקן לטובת הדגשת המרכיב היהודי

תוך פחות מ-24 שעות החליף מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, את הדגש הרצוי בעיניו בלימודי האזרחות בבתי הספר – משותפות בין כלל אזרחי ישראל להעדפת המרכיב היהודי על פני זה הדמוקרטי במדינת ישראל, בהתאם לעקרונות חוק הלאום. זאת לא הפעם הראשונה שמשרד החינוך, גם זה של נפתלי בנט, מזגזג בין גרסאות. הבעיה היא ההסבר שנלווה להן.

במכתבים למורים – "אגרות המנכ"ל", בשמן הרשמי והמעט מנופח – שומר אבואב על מבנה אחיד: הם חייבים לכלול ציטוט כלשהו (מביאליק, נעמי שמר, בן גוריון או ז'בוטינסקי), ולהסתיים במחמאות למערכת שהוא אחד מראשיה. רוב המכתבים לא מעניינים ומצטיינים בחזרה על המובן מאליו, למעט אולי המכתב בו קבע אבואב את הדמות הרצויה של בוגר מערכת החינוך: חייל שנהרג במלחמת העצמאות, כנראה מתוך תחושה שבתי הספר, במקצועות הלימוד או בטיולים, לא עוסקים מספיק בזכר הנופלים.

–

לצפייה באגרת המנכ"ל בתצוגה מוגדלת

לפני כשלושה שבועות הגיע תורם של המורים לאזרחות לקבל מכתב אישי לתיבת המייל שלהם. כמו שר החינוך הקודם, שי פירון, שקבע כללים לשיח בכיתות אחרי פרשת אדם ורטה, גם אבואב מזכיר למורים כי תחום האזרחות הוא "גם רגיש ואף נפיץ". זוהי אבחנה נכונה, אך הסיבה העיקרית לה היא הצנזורה שהטילו שרי החינוך האחרונים, מלימור לבנת דרך גדעון סער ועד נפתלי בנט, על התמודדות עם המציאות הישראלית. קל יותר לשנן מהו "אחוז החסימה" מלהיכנס לשדה המוקשים של זכויות אדם ואזרח, כיבוש או אפילו רק שחיתות.

ובכל זאת, חצי הפתעה. "המסר המרכזי שאנחנו רוצים שייקלט בלבבות התלמידים בשיעורי האזרחות", כותב אבואב, הוא המילה שותפות: "שותפות בין כל האזרחים, על אמונותיהם ודעותיהם השונות ואף המנוגדות, בנאמנותם למסגרת המדינית המאחדת והמחייבת". גם המילה "ברית" יכולה להתאים, הוא מוסיף, "ברית בין כל המאמינים שעל המדינה לפעול בהתאם לרוח הדמוקרטיה וערכיה, על פי צרכיהם ולהשוואת תנאיהם של כלל אזרחי ישראל, לרבות המיעוטים החיים בתוכנו".

המסר האוניברסלי הזה לא החזיק מעמד אפילו יום אחד. כנראה שלא נדע אם בנט או אחד מעוזריו העירו למנכ"ל אבואב, או שהוא עצמו התחרט על מה שכתב, אך תוך זמן קצר פורסמה גרסה חדשה למורים באזרחות, יהודית יותר מדמוקרטית.

 

על שמואל אבואב, מנכ״ל משרד החינוך של בנט:

״בהיותו בן 30, נבחר אבואב לראשות המועצה המקומית קריית טבעון ובתפקיד זה כיהן שלוש כהונות רצופות, בשנים 1989–2004, מטעם רשימת אמת (מפלגת העבודה) ובלתי מפלגתיים.

בבחירות לכנסת ה-16 שובץ במקום ה-26 ברשימת העבודה-מימד, ולא נכנס לכנסת.

בשנת 2005 מונה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ובשנת 2006, למנכ"ל משרד החינוך, תחת השרה יולי תמיר^[4. באוקטובר 2007 מונה למנכ"ל עמותת "אור ירוק".

בשנת 2017 מונה בשנית לתפקיד מנכ"ל משרד החינוך.