November 28, 2021, 6:41 am

עינויים פסיכולוגיים

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

שכחו מבנט הנוכל על הימין לשוב לערכי תנועת העבודה ההיסטורית

משהו נעלם בין המילים והנופים מאז עלה הימין לשלטון בשנת 1977, משהו ממשיך להתפספס במרחב הישראלי. חומק פעם אחר פעם מידינו.

הדבר הזה היא ההגמוניה.

כן אותה מילה שבה מרבה להשתמש (בצורה מעוותת ובלי הבנה) אבישי בן חיים.

האמת היא פשוטה, היעדר ההגמוניה התרבותית והרוחנית הזו המנוגדת בתכלית לעובדה כי שלטנו בארץ זו במשך עשרות שנים, נובעת משום שלערכינו, כימנים אין, ולא היתה, דרך ומטרה פרוגרמטית וברורה במציאות הישראלית שהצליחה לגייס מאחוריה את המוני עמך ישראל.

הסיבה טמונה בעובדה שערכינו, ושפתנו מבוססים על ממלכתיות שמסתמכת על מעשי אחרים.

רוצה לומר – מסתמכת על העובדה שירשנו את השלטון מאליטה ציונית-סוציאליסטית שלמולה מלבד המתיישבים הדתיים – טרם השכלנו להעמיד חזון לאומי נגדי כלשהו ולחנך את בנינו לאורו. וכשאני מדבר על חזון אני מתכוון למשהו אשר יחרוג מסיסמאות והצהרות, ויתקעקע עמוק בלב החיים האזרחיים.

אכן, הקולקטיב היהודי בהיסטוריה העברית המודרנית המסוגל להניע תהליכי עומק בתור תנועה היסטורית ופילוסופית, היא תופעה ציונית-סוציאליסטית..

כך שגם האיכפתיות, והערבות ההדדית במסגרתה אנו חיים היא יצירה ציונית-סוציאליסטית שאותה מחקים אנו – לטוב ולרע. על מנת להשתחרר מכבליה עלינו לבצע בה תהליך של העלאה – לשוב לשמאל ולהראות לו כיצד עשו זאת אבותיו, וכיצד אנו עושים זאת טוב יותר.

בפועל, אף אדם רציני לא יכול לומר כי יש לנו מורשת שהתממשה מחוץ לחוגי הדתיים ושמסוגלת להתמודד בעתות משבר עם כלים החורגים מכריזמת המנהיג ערב קמפיין בחירות סוער.

תנועת העבודה אשר יצרה את הביחד הישראלי הנשכח, זכתה ליורש בלתי חוקי לאחר המהפך בצורת מערכת משפט אשר יצרה את הלחוד – שניהם מעצבים את גבולות האתוס הציוני ב-73 שנות קיומנו המדיני – ולאף אחד מהם לא העמיד הימין חלופה נכון לכתיבת שורות אלה.

עתה, עלינו לנטוש את הסמליות והמלל הריק. ולהודות בעובדה כי רק משניהם נוכל לינוק, או מהמשפטיזציה, או מהציונות-הסוציאליסטית.

הם יוצרי המסגרות שלנו – מולם עלינו להתמודד.

ומשום שאסור לינוק ממערכת המשפטית הנוצרית, עלינו לינוק מתנועת העבודה העברית – בדיוק כמו שמתיישבי יהודה ושומרון הדתיים בשנות השבעים עשו כשנעמי שמר, מאיר הר ציון, אריאל שרון (הצעיר) ומשה שמיר – כולם ציונים-סוציאליסטים – ליוו אותם לסבסטיה בשיר ובמחול.

מהעוז הרוחני הזה ומשום מקום אחר נובעת ההגמוניה האמיתית וממנה השכילו לינוק המתנחלים כבר בשנות השבעים – אך יתר הימין, כנראה מסוייט מחזונות המעברות, סירב לעשות כן – העדיף את השפע והמילים, על פני היזע והמעשים – אע"פ שהיזע והמעשים יוצרים את הרוח בארץ ישראל – וכן, רק מהם תצמח הגמוניה ימנית.

דבריו של ח"כ דודי אמסלם בשבוע שעבר על הצורך סוף סוף של הימין לשלוט, מבטאים את המצוקה האידאולוגית והתסכול העמוק של ימין נטול רוח יוצרת – של בן אשר שכח את אביו הציוני-סוציאליסטי, שיכל ללמוד ולקחת ממנו את הדברים הטובים (ויש לא מעט) ולשים בצד את הרעים (וגם מזה יש).

ימין אשר ירש מערכת ערכים סוציאליסטית במסגרת מערכת בירוקרטית אנגלית – ולא בנה בה חלופות – ימין שכזה, כיצד לא יחיה בצל של אביו? כיצד לא יקנא בסתר באותו אב קדמוני וארור שמערכת המשפט השטנית ירשה?.

מערכת הבחירות החולפת היתה הזדמנות אמיתית לחשבון נפש ימני לו אנו ממתינים 44 שנים בקוצר רוח.

אך במקום הצורך להתמקד בחשבון נפש פנימי של חיינו הפוליטיים חזינו באובססיה קטלנית נגד נפתלי בנט הנוכל.

אובססיה זו רק הדגישה את העובדה שאנו מגיבים אל הבחוץ כמקדם.

מלאי תלונות, במקום להיות מלאי הערכה על כך ששרידי השמאל שהפך לפוסט ציוני מאז, מסוגלים לשלוט משום שיש להם חזון אמיתי למדינת ישראל – גם אם הוא מנוגד לחזון היהדות ההיסטורית ולערכי תנועה העבודה ההיסטורית.

התפקיד שלנו הוא לשמש דוגמה ולא להתלונן – עלינו להסתכל לאחינו בעיניים ולהראות להם כי אנו היורשים האמיתיים של ארץ ישראל, וכי הם בגדו בחזון האבות הציוני.

מאז קמה ממשלת בנט, פוליטיקת המדון והבכי הפכה לנורמה ואנו לא נתבענו לחשבון הנפש ההכרחי.

הלאומיות היהודית משוועת לרנסנס.

לתקומה שמעולם לא ידעה, דבר ששטחים, סמלים, ומילים אינם מסוגלים להעניק.

בשביל זאת עלינו לקחת את הדברים הטובים מהשמאל הציוני ז"ל ולקדשם.
כמו שהשיבה ליהדות הכרחית, כך גם השיבה לציונות הכרחית.

ייתכן כי בטרם יצא הרוב היהודי בהצהרות על שיבה לשלטון עליו לחשוב כיצד חוסר היכולת המיתולוגית שלנו לשלוט, נובעת ממבוכה רעיונית, ומחוסר הרצון להתמסר למשימות לאומיות רדיקליות.

למול חדלון זה אל נתפלא שהשמאל וחלק מהימין הדתי כבר מעדיף אוליגרכיה אידיאליסטית (וחולנית) בבית המשפט השולטת בעוצמה, על פני חזון שלטוני ריקני מימין.

על משטר טובות ההנאה של הפרקליטות והצבא והמשטרה כבר מיותר לדבר.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר.