October 11, 2021, 6:14 pm

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

כמו תמיד, מי שרוצה להבין טוב יותר את הערוץ שלנו, מוזמן לקרוא את המאמר ״שירת הבלפור״ של אלעד פרסמן, או גם מי שרוצה יש גרסת הרצאה בסוף ההודעה. הפעם נביא לכם קטע ממאמר אחר שנותן עוד זווית לדברים מאת הרב ליאור לביא.

https://www.inn.co.il/news/464907
המחקר שלא סופר עליו

השם ג’וזף דניאל אנווין (Unwin) מן הסתם לא אומר לכם שום דבר. אך האתנולוג הבריטי הזה, ערך לפני כמאה שנים, מחקר פורץ דרך לגבי ההשלכות של דיכוי היצר המיני. אנווין, שחקר והשווה אמונות ומנהגים של תרבויות שונות לאורך ההיסטוריה, שאל את עצמו האם ההיסטוריה האנושית יכולה ללמד אותנו משהו לגבי השפעות הריסון המיני. אותה שאלה הובילה אותו למסע המחקר של חייו.

למחקר של אנווין נחשפתי בכתבה שפורסמה לפני כשנתיים במגזין "אפוק". בספר שפרסם (Sex And Culture, 1934) על מחקרו הממושך, הוא כותב שגילה דפוס החוזר על עצמו בתרבויות אנושיות: ככל שקבוצה אתנית שמרנית יותר מבחינה מינית, כך היא מגיעה לרמת התפתחות גבוהה יותר. כלומר, חברי הקבוצה יכולים להפנות אנרגיה רבה יותר לפיתוח התרבות והציוויליזציה.

לדבריו, הדפוס הזה, מאפיין את מסלולן של מגוון תרבויות מתקדמות. בראשית דרכן הן פשוטות יחסית, בעלות חופש מיני רב. ככל שהן מתפתחות, יחד עם רמתן התרבותית המשתכללת, מתחזקים גם כללי המוסר ועמם גובר גם הריסון המיני. אז ההתפתחות התרבותית מואצת אפילו יותר, אבל עד לנקודת שיא מסומת, בה תפיסת העולם פונה דווקא לכיוון רציונליסטי. שלב זה מלווה בחופש רב יותר הכולל גם חופש מיני.

ד”ר אנווין טוען שהחל מאותה נקודת שיא העניינים ממשיכים ל”התפתח”, רק שכעת כלפי מטה. תוך מספר דורות הקבוצה מאבדת מהלכידות שלה ומתחילה להתדרדר ובסופו של דבר גם מאבדת את כוחה. אנווין מתאר את השלב הזה כנקודת “אל-חזור”.

היום חוקרים מתעניינים עוד ועוד בניתוח של אותו אתנולוג בריטי ותוהים האם מסקנותיו הנוקבות משמשות כנורת אזהרה ויכולות להעיד משהו על העתיד של החברה שלנו. במאמר שפרסם פרופ' נודע בארה"ב לפני כשמונה שנים טען שמסקנותיו של ד”ר אנווין רלוונטיות מאוד למצבה הנוכחי של התרבות המערבית ובמיוחד לחברה האמריקנית.

באחד הפרקים בספרו כתב ד"ר אנווין פסקה שכמעט מנבאת את מצב החברה המערבית כיום: “בעבר, תרבויות שונות עלו באזורים שונים של העולם, שגשגו מאוד ובהמשך דעכו. בכל מקרה כזה אותה חברה התחילה את גדולתה ההיסטורית במצב של מונוגמיה מוחלטת, דבר שהוביל לאנרגיה תרבותית עצומה כל עוד היא שימרה את הכללים המחמירים שלה. מאוחר יותר אותה תרבות הרפתה לאחר שגדל דור חדש שהביא עמו מגמות פחות קפדניות”. כשנתיים לאחר פרסום ספרו, הלך לעולמו, בשנת תרצ"ו.

למאמר שירת הבלפור:

שירת הבלפור: שקיעתן של ציבליזציות בכלל ושקיעת תרבות האליטה הישראלית בפרט

להרצאה שירת הבלפור: