November 29, 2020, 11:56 pm

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

אז מה יש לנו כאן?

הפעם הראשונה שקיו הזכיר את הנושאים הללו הייתה בפוסט #2460 עוד משנת 2018.

זה מרמז לנו על כך שטראמפ ואנשיו ידעו והתכוננו מראש לבחירות הללו, ויתכן מאוד שבחירות האמצע של 2018 (לבתי הנבחרים) היו ניסוי כלים כדי לבחון את שיטות ההונאה של "הנאורים".

כעת הגיע הזמן לבחון את הרקע ההסטורי, שיעזור לנו להבין מדוע כל החקיקה הישנה הזו רלוונטית להיום:

ב- 1861 החלה מלחמת האזרחים האמריקאית בין הקונפדרציה של מדינות הדרום המורדות לצבא ארה"ב ("האיחוד"). בפועל מדינות רבות היו על התפר והתקיימה בהן פעילות ענפה של מיליציות מורדים, שביצעו חבלה בקווי אספקה חיוניים של צבא האיחוד.
כתוצאה מכך ובהסתמך על הסעיף החוקתי שכתבנו בפוסט הקודם, באפריל 1861 לינקולן אישר לגנרל סקוט לבטל את ה"הביאס קורפוס" ולבצע מעצרים מנהליים.

המהלכים הביאו להתנגדות של הגיס החמישי מבית, כאשר אנשי המפלגה הדמוקרטית ואף חלק מאנשי מערכת המשפט התנגדו למהלכים של לינקולן.

אחד המפורסמים שבהם היה השופט טאני שטען שללינקולן אין שום סמכות משום שהחוקה לא מציינת מפורשות ש"לנשיא יש את הסמכות". טאני טען שהסמכות צריכה להיות נתונה לקונגרס.

בניגוד ל"דמוקרטיה המהותית" הישראלית, בארה"ב יש רפובליקה חוקתית שבה נשיא נבחר ל-4 שנים והוא מופקד להגן על החוקה, ומכאן שלימקולל התעלם מהשופט "הנאור" והמשיך בשלו, בהתאם לחוקה.

לינקולן הגיב לדבריו של השופט בנאום ביום העצמאות האמריקאי ביולי 1861:

"יש בפנינו הפיכה שלטונית – מרד, ובטחון הציבור דורש הקפאה של ה"הביאס קורפוס" (אישור מעצרים מנהליים)."

"כעת יש מי שטוענים שלא לנשיא אלא לקונגרס, יש את הסמכות לבצע את זה (לאשר מעצרים מנהליים). אבל החוקה לא מגדירה במפורש למי יש את הסמכות, וברור לכל שהסעיף החוקתי הזה נכתב עבור טיפול במצבי חירום מסוכנים. מכאן שאין שום סיכוי שכותבי החוקה התכוונו לתת למצב המסוכן להמשיך כרגיל עד שהקונגרס יועיל בטובו להתכנס, בטח לאור זה שהמצב המסוכן הזה יכול למנוע מהקונגרס עצמו מלהתכנס! (הפיכה שלטונית שתרסק פיזית את השיטה האמריקאית). אם תהיה חקיקה נוספת בהמשך, זה כבר תלוי בקונגרס…".

לינקולן המשיך לפעול מתוך אמונה עמוקה בכך שסמכותו נובעת ישירות מהחוקה. גישה זו קיבלה גיבוי עוד ב 1862 על ידי הוראס ביני שסתר את כל הנימוקים המשפטיים של השופט "הנאור" טאני.

במרץ 1863 הקונגרס העביר חקיקה ראשונה בנושא, שדווקא עיגנה בחוק את הסמכות של הנשיא לאשר מעצרים מנהליים בעת של הפיכה שלטונית או פלישה, אך לינקולן אמר שהוא לא צריך את החקיקה הזו שכן הסמכות מעוגנת בחוקה, וכשהשתמש בחוק בספטמבר 1863, טען שיכל גם להסתדר בלעדיו.

לקריאה נוספת, מומלץ מאוד לקרוא את הפוסט הבא שמכיל ניתוח מלא של ג'יימס דוהולם מאוניברסיטת מישיגן, בו הוא מסביר מפרספקטיבה הסטורית מדוע המהלך של לינקולן היה חוקתי:

Lincoln’s Suspension of Habeas Corpus – History and Constitution

כעת אנו מתקדמים הלאה בציר הזמן, ואנו מגיעים לנושא השני שקיו הזכיר – ה-Posse Comitatus Act, צו נשיאותי שנחתם ב 1878 על ידי הנשיא הייס.

הימים הם ימי סוף הרקונסטרוקציה, ה"בנייה מחדש" לאחר מלחמת האזרחים, כאשר הצבא שלט הלכה למעשה במדינות הדרום. החוק הועבר כדי להסדיר את השימוש בצבא בתוך גבולות ארה"ב למשימות של אכיפת מדיניות פנים.

באותם ימים במדינות הדרום קמו מיליציות שפעלו למנוע משחורים לממש את זכותם להצביע, לרב תוך הפעלת אלימות ואיומים. הכל בוצע כחלק משאיפתם לחזור ל"שליטה לבנה" של הדרום בראשות המפלגה הדמוקרטית(!).

הדמוקרטים ה"נאורים" והגזענים פעלו גם בזירה הפוליטית, ושאפו לבחור נשיא שיקדם את שאיפתם להוציא את הצבא מהדרום ולהחזיר "עטרה ליושנה".

הבחירות ב 1876 היו שערורייתיות עם זיופים משני הצדדים, והן הוכרעו בסוף בהסכם פשרה שנחתם ב 1877 שבו הנשיא נבחר להיות הייס הרפובליקני, אך הרפובליקנים בתמורה הסכימו להוציא את הצבא מהדרום.

הצו הנשיאותי שמסדיר את השימוש בצבא לאכיפת מדיניות פנים הועבר לבסוף ב 1878 בתמיכה מספקת משתי המפלגות.

הצו עודכן פעמים במהלך המאה ה- 20 והוא למעשה מונע את ההפעלה של הצבא, למעט מספר מקרים חשובים:

1. כוחות פדרליים יכולים להיות מופעלים תחת "הצו הנשיאות לענייני הפיכה" (insurrection act).

החוק מתיר לנשיא להשתמש בצבא, במשמר הלאומי ובצי כדי לדכא הפיכה, מהומות או מרד.
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Insurrection_Act_of_1807

2. החוק לא תקף ל"זרוע החלל" החדשה של טראמפ.
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Posse_Comitatus_Act

לסיכום:
1. החוקה שהיא עליונה על כל חוק וצו, מאפשרת לנשיא לאשר מעצרים מנהליים.

2. הנשיא יכול מתוקף חוקי להפעיל את הצבא כדי לדכא הפיכה שלטונית, מרד ומהומות.

1+1=2?

Nothing can stop what is coming.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר.