טהורה לעד!

מחמשירים

זהו סיפורם של "אוהדי ביתר ירושלים" אשר לחמו בעוז נגד בליץ תקשורתי מתוזמן שעתידו היה להשמיד את קבוצתם האהובה, אשר נקרעה לגזרים ותקומתה תסופר עוד לדורי דורות. סיפורם של אוהדים אשר לא נכנעו לאג'נדות פוליטיות שנכפו בחוזקה ובעצמה בלתי מוגדרת על ראשיהם
האמת תוציא אתכם לחופשי.

שידע דור ה Y   שעשינו זאת בשבילו, למענו ולמעננו, על מנת להסדיר את הסדר.
אנו פעלנו על מנת למגר תופעה פסולה אשר חותרת לשנות את הסדר מבלי להסדיר את המחיר הברור לכולם שהוא הכרה בעובדה ש"מדינת ישראל היא מדינת היהודים שבירת ירושלים".

ולא שאנחנו רוציניו לקחת את המושכות לידיים, הרי הם נמשכו אלנו, כמו  במשפט במקום שאין אנשים תהא איש.

הסרט "טהורה לעד" הוריד את הנושא לתחתית, שם אותנו ברזולוציה קטנטנה תוך צילום פנים של אוהדים הנראים מתבהמים ברחובות ובתוככי היציע. זה בכוונת מכוון, הרי אם נצלם כל חברה באשר היא בתמונות המנסות לייצר אג'נדה נקבל תמיד "מעשה שטן".

לקחת את השחקנים הצ'צנים ולנסות להטמיע אותם בתוך קבוצת כדורגל לאור אילוצים כספיים של בעל הבית ותוך מעשי סחיטה באיומים ולספר לעם ישראל שאוהדי ביתר גזענים זה בדיחה גרועה של במאית שלוחת זרמים פרו רדיקאלים המצד השמאלי של המפה הפוליטית במדינת ישראל.

ביום שבת אחד בשעות הצהריים התפוצץ לו בלון,  בעל הבית של ביתר, ארקדי גיידמק, החליט להביא זוג שחקנים ממוצא צ'יצני  שישחקו בקבוצת ביתר ירושלים, השחקנים הנה שחקנים ביינונים ומטה, משהו שלא הייתה שם על ערסל בשוק התקווה (במחנה יהודה הייתה מוצא אותו בפח).

הבלון פוצץ, ומשם החל מחול שדים, מיד החלו ביציע זעקות שבר על המחדל המתרחש בקבוצה, מאפיה צ'יצנית השתלטה על הקבוצה באמצעות הלאמת הקבוצה מבעל הבית הקיים שלה – גיידמאק.

אוהדי ביתר אשר החלו להפנים את הנושא יצאו במחאה זריזה להוקיע את הצ'יצנים עם היוודע דבר מוצאם המוסלמי. האוהדים, כידוע, אין להם בעיה שישחק כל שחקן באשר והוא ובתנאי שהוא מכיר ב"מדינת ישראל כמדינת היהודים שבירת ירושלים", אבל פה זה לא היה המצב.

הזוג מוסלמי החל במפגין להראות את הרצפה אשר עליה הוא מתפלל ל "אקוץ אל שריף", והתקשורת בתנועת תמנון ענק עטפה את הנושא בטוענה שמדובר בגזענות.

לא נשכח, הגדילו ב"ידיעות ירושלים" לשים את סמלי כל הדתות על דגל הקבוצה.

לאומנות אינה גזענות, ברטניה לבריטים, צרפת לצרפתים, סקוטלנד לסקוטים, רוסיה לרוסים וישראל לבני ישראל..
זה כל פשוט, כל כך מתבקש, כל כך מצוי בידינו ובכל זאת מניסים להשמיט ולשדוד את הקונספציה בטוענות שונות ומשונות.

ואז נחלקה ביתר בתוך אוהדיה ושחקניה לכמה קבוצות, מעט היו בעד, הרבה היו נגד פאסיבים וחלק לקחו לוחמה בגבורה תוך מעצרים וצו הרחקה ואלימות של שוטרים מכל מחוז ירושלים רבתי. בלשים החלו לצלם אוהדים על כל מילת גנאי, אם בית המשפט היה מתיר היו עוצרים שבע אלף איש, מבחינת השוטר אם "קיללת איציק תתפטר – לא רוצים אותך יותר, לך הביתה בן זונה שוטר" זה שיר חמור ביותר  (שנכתב ע"י גאון) והם רק רצו לעצור עוד ועוד.. .

המשטרה ממש ממש לא אהבה את השיר הזה, אבל מה לעשות ש"יצחק קורנפיין" (השוער שהפך לשוטר) היה פתאום למלשין לשוטרים מי הקומץ, מי המנהיגים, מי נותן את ההוראות.
כאשר אוהדי ביתר הבינו שקורנפיין חרש על התחת שלהם מזימה הם החלו להגיע עד לביתו על מנת שישחרר את ביתר ירושלים, שילך לו לדרכו, ביתר הפכה את קורנפיין למליונר, היום האיש שכשל יושב על מיליונים שקיבל בעבור עבודתו כמנכ"ל הקבוצה ונציג הבעלים – בארבע שנים בניהולו הוא ייצר גרעון של 18 מיליון ₪ !!


אגב, מתוך ה 18 מיליון יצחק לטענתו טען שארבע מיליון בכלל מגיעים לו.. זה רק ממחיש לכם את גודל הקומבינה שהוא יצר ביחד עם גורמים נוספים כמו הסיפור של הקרן לישראל החדשה, שגורמים מספרים כי יתכן  והזרימה סך של 2 מיליון ₪ על מנת לבצע את ההפיכה בקבוצה.

כאשר האוהדים הפגינו הן מול הבתים של ההנהלה והן ביציעים ובמגרש האימונים, חלק מהשחקנים היו שולחים הודעות אס אם אס ומדרבנים את האוהדים, זה דבר ידוע שאף הופיע בסרט ההזוי שיצרו לכם.

מה שלא סופר בסרט זה שבשלב מסוים החלו השוטרים ליצור קשר עם המוחים וביקשו להפגין… כן כן, השוטרים ביקשו מאוהדי ביתר להפגין וזה קרה שנייה בדיוק אחרי שהם קלטו שהמאפיה הצ'יצנית נכנסה לקבוצה, הפחד של המשטרה זה שילוב של גורמים עונים בדמות רמזאן קנדירוב ראש ממשלת צ'יצניה ו טלמן איסמאילוב איש העסקים הבין כלאיים (אביו מוסלמי ואימו יהודיה) יביאו את ירושלים למצב קיצון.

עם בוא הטלפונים, של המשטרה, הטון עלה בכל הרבדים, אנשים אשר החלו להחליט להציל בעצמם את המולדת.  הלחץ של התקשורת עבד, הם התפרקו החלו לשרוף את המועדון, ופה היה מיץ אור גנוז שנגלה לאוהדים.

הגביע, החולצות, הדברים הגשמיים לא יוכלו להאפיל המטרה, והמטרה היא להשיב את הסדר על כנו, מתוך הכאוס, מתוך השחור להצמיח את הכול מחדש.

הרי לא יתכן כי הערבים אשר חיים בתוכנו לא יכירו במדינה היהודית שבירת ירושלים, מילא לא בא להם טוב "התקווה"
(ע מציון נוציאה), ומילא שלא מתאים להם לעמוד ביום השואה והזיכרון, אבל לא להכיר ב"מדינת ישראל כמדינת היהודים שבירת ירושלים" זאת כבר תסמונת של אישה מוכה.

אישה מוכה היא אישה אשר בעלה מפרנס אותה, מאכיל אותה, מתנהג טוב לילדים אך מדי פעם מפליק לה כי עלה לו בגבוהה, זה משהו לא תקין!
מדינת ישראל פועלה כמו אישה מוכה בנושאים מסוימים בעיקר מול הנושא הערבים אשר גרים בתוך הארץ.

הם עובדים, הם משלמים מיסים, הם דוקטורים ושופטים, אבל מדי פעם הם מתפוצצים, ובכל שלב שהם בין אם זה עובדים או משלמי מיסים או דוקטורים ושופטים – הם לא מכירים ב"מדינת ישראל כמדינת היהודים שבירת ירושלים".

אנחנו אוהדי ביתר ירושלים לא סובלים מתסמונת של אישה מוכה, לנו אין בעיה אייך לפטור את הדברים, לא מתאים לך אז גם לנו לא מתאים, אבל תבוא לשחק פה, בכל מקרה משלמים לך על זה, זה לא שאתה פה בהתנדבות, וואלק אם אתה גם לא מכיר במדינה שלנו אז אין לך מה לעשות פה.

לך לכותל, שמה יכניסו אותך, לביתר לא!

והתקשורת חוגגת, היא עושה ביזניס על חשבון אוהדי ביתר כבר 40 שנה, הם חושבים שהם השולטים כי הם יכולים לעשות לך סרט ויכניסו לך פרופגנדות נאציות בדמות אג'נדות פרו מאפינקיות המנופפות בכרטיס האדום כאילו מדובר בחלוקת ספרי "זוהר".

ברק כהן כזה, כן כן ההוא מ"באים לבנקאים", הוא יבוא לעזור לך עד הסוף, באמת בקטע הזה הוא נהדר, אבל כשהנהדר מבקש לחלק את ירושלים יש מיד להתרחק ממנו, יש לו דעות "אלה יוסטר", קומוניסט, כמו צאלי ביטון שהיה ב"פנתרים השחורים" והפליא אלימות ברחובות, עד שגולדה אמרה אני מוזועזעת, כן כן הם היו שמאל רדיקלי – קומוניסטים, אנרכיסטים היו ואנרכיסטים נשארו.

נתניהו ג'וניור, בוא לטדי.

בשלב מתקדם נוצרו מגעים עם מר אלי טביב, הוא התבקש לקחת את הקבוצה, מר טביב טען שהוא יכול לקבל את הקבוצה מהכושל בן כושל קורנפיין, אבל כאשר קבע עמו בלשכת ראש העיר ברקאת (גיסה של ההיא שמדברת בפה סגור), קורנפיין הכושל לא הגיע – נאחז בקרנות המזבח.

אוהדי ביתר פצחו במסכת הפגנות לאורך כל הציר, מהבית של הכושל קורנפיין ועד לביתו של עורך הדין שמייצג את גיידמק. התקשורת באותו זמן צילמה את המפגינים, את המתלהמים, הסקנדל היה בעצמו, אבל מתחת לפני השטח הנושא היה כבר סגור כולם ילכו לבית ויבוא ה"משיח התמני".

ההכנות לשלט שיופיע בדקה השביעית במשחק מול מכבי תל אביב

מה? המשיח תמני? הייתכן.. עד עכשיו שיווקו לנו משיח "שכנזי", אז אייך משיח תמני… זהו שלא בדיוק הבינו את הנושא עד הסוף. מי שלא יכול להכיל משיח תמני, הוא, הוא הגזעני ולא אנחנו, מי שלא מסוגל להבין שתמני יכול להיות משיח יש לו בעיה רצינית, ופה (בדיוק) קבור הכלב.

אנשי ל"לה פמיליה" התפוגגו בלי ברירה,  סגרו את הארגון, נעלמו והתאדו לאור הפוגרום המשטרתי שהם חבו, שוטרים פשטו על בתים, היו האזנות למכשירים אלקטרונים הופעל על אוהדי ביתר נהלים חדשים בלחץ התקשורת .זרם המידע פסק, התיאומים ירדו מסדר היום האפשרי וזרועות בודדות של אנשי חזון המשיכו את הקו, אבל לא בחזית התקשורת, אלה למטה בערפל.

ה"כומתות הצהובות" שזרו חזרה את קווי התקשורת, ייצרו יש מאין, חיברו שוב את הקצוות, לחמו בחושך, לחמו מתחת לרדאר וגם כאשר לא היו מאמינים ל"תנועת המלקחיים" לחץ אגרסיבי ביציע ועבודה מתחת לפני השטח על מנת ליצר אלטרנטיבה שבסופה שמו את הפאזל בחזרה על הפודיום להמשיך את מה שהופסק, תחת בעל הבית חדש, מר אלי טביב.

הסימן היה למר אלי טביב, דקה 7 יונף השלט.

דקה 7.38 במשחק השלט הונף

מר אלי טביב לא היה צריך יותר, הוא חבר לעמותה שעשתה מאמצים מרובים ביחד עם חברים וחברות נוספים על מנת להביא חלק מהמידע שהונח כאן באתר, אנשים רבים היו שותפים לסוד גדול, ויאמר לזכותו של מר טביב כי יודע לעשות את מלאכתו נאמנה.

לסיכום, המלחמה על חזון הקבוצה נרגעה מעט ולעת עתה, אבל נמשיך לשמור, לשמור על מה ששלנו, ויש לנצור: מדינת ישראל היא מדנית היהודים שבירת ירושלים.

בסוף הסרט אמר הכושל קורנפיין כי בראיה עתידית או שיהיה שחקן ערבי בביתר או שלא תהא ביתר, טכנית אנחנו רואים את אחרית ימי קורנפיין בלי שחקן שכזה, אבל בכל זאת נשאיר משהו לגר זאב עם כבש..

או שיהיה שלום, או שלא יהיה שחקן.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *