נשים יקרות, מה קרה לכן? מה קרה לנו?

נשים יקרות, מה קרה לכן? מה קרה לנו?

בכל נקודת המאבק בין העולם החופשי ובין כוחות המרקסיזם איסלאמיזם נמצא נשים שנלחמות לצידם של הבולשביקים מחרחרי מלחמה ומדון , מקימי גולאגים, רומסי חירות וזכויות הפרט. לא נדרש מאמץ או תחקיר מיוחד כדי לאתר בכל ארגון שכזה נשים שמצדדות בדיכוי,שקר ואפליה גסה ובוטה, ולא סתם מצדדות, גם מובילות בהתלהבות,וגם מובלות כעדר כבשים משוללי יכולת שכלית בסיסית.

דוגמאות? בבקשה.

קרנות , עמותות, ארגונים למיניהם שמטרתם השמדת ישראל? צ'יק.
הרס המשפחה? צ'יק.
החלשת צה"ל ויתר כוחות הביטחון, הפיכתם לגופים חסרי תועלת ויכולת? צ'יק.
תמיכה בגנבי הגבול העבריינים ? צ'יק.
הרס מערכת החינוך והשכלה גבוהה והפיכתה לקרקס של פוליטיקת זהויות, אינדוקטרינציה מרקסיסטית? צ'יק.
הרס כלכלת ישראל ופגיעה בחוסנה? צ'יק.
פגיעה קשה בשמה הטוב של ישראל, הוצאת דיבה, הפצת עלילות דם כנגד ישראל והיהודים? צ'יק.
סתימת פיות? סחיטה באיומים? ניצול מחפיר של מיניות לצורך קידום אג'נדה? צ'יק.

האמת שלא מדובר בתופעה מקומית מוגבלת, אלא בתופעה כלל עולמית. בכל אחת מהחזיתות בהן המערב מנסה להילחם על הישרדותו נמצא צבא נשים שפועל בשירות האויב.

תוך כדי המאבקים האלה נשים מתגלות מצד אחד כפתיות, מטומטמות, שטחיות, רגשניות, כקורבנות קלים למניפולציה, מוכות עיוורון מוסרי, ומצד שני כמניפולטיביות, מכורות לכוח, פאסיביות אגרסיביות, נבזיות ונקמניות, נרקיסיסטיות וסדיסטיות.

לאור כל זה מתגנבת ללבי שאלה חתרנית: האם, אם הדורות הקודמים צדקו בסופו של דבר כאשר הגבילו נשים בתפקידן הציבורי, מנעו מנשים לשבת בדין, פקפקו בעדויות שלהן בבית משפט, לא אפשרו לנשים לבחור ולהיבחר? אולי כל כזה קרה לא מתוך דחף כפייתי לרסן מיניות עוצמתית ומסתורית של אישה, כפי שנהוג לחשוב, אלא בגלל כל אותן התכונות שפירטתי לעיל? 

מעניין שכל המעשים הנלוזים האלה נעשים בשם האישה ולמען האישה, כאשר המטרה המוצהרת היא, כמובן, שוויון, חירות ושחרור מעול השליטה הפטריארכאלית. בפועל אבל נשים לא זוכות לחירות המיוחלת, אלא נהפוך הוא נופלות אל תוך מלכודת התלות הנוראית מכל-התלות במדינה. ביחסים החדשים האלה המדינה משחקת תפקיד של בן זוג, אב, אח, פרטנר ומאהב. המדינה היא בן זוג ומאהב גרוע מאוד, ואב עוד פחות מוצלח, אבל זה כבר לא משנה, כי לנשים אין זמן לעצור ולחשב מסלול מחדש. מסתבר שאפילו מדינה סוציאל דמוקרטית זה לא מספיק טוטליטרי לנשים הלוחמות. הן עסוקות בטירוף בהרס מדינת הלאום המערבית, שמותה הסופי אמור (בחלומות התלושים שלהן) להוביל נשים אל גן העדן הפמיניסטי הטהור של מיצוי מלא של האפשרויות הבלתי אפשריות.

בלהט המאבק נשים לא קולטות שמדינת הלאום המערבית על כל מגרעותיה מהווה הסדר חברתי הכי מתקדם, מוצלח, נוח ובטוח לכולם, ובמיוחד לנשים. נשים איכשהו מצליחות לפספס שעל החורבות של המערב לא תקום אוטופיה פמיניסטית נאורה ומתקתקה, אלא דיסטופייה של ברבריות איסלאמית פרימיטיבית ואלימה בשילוב עם רצחנות מרקסיסטית מסורתית. מה זה, נשים יקרות? מימוש פנטזיית האונס האולטימטיבית? 

נשים, זה מביך. אנחנו משחקות באש, שלא נבכה על הכוויות, כי לא יישאר מי שירוץ לרפא לנו את הפצעים.