הכל שואה וכולנו נאצים

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

אדם גולד:

בדרך לשואה עוצרים בבג"ץ

1. ואחרי הכל, הקטע הכי מטורף בקן הקוקיה הכאוטי שנוצר כאן הוא שפתאום בית המשפט העליון בכבודו ובעצמו הפך לצורך הויכוח למשתף פעולה בוגדני עם הימין והנאצים.
אם עד לפני דקה, כל איש מרכז-ימין שהייתה לו חצי השגה על התנהלותו של בית המשפט הכניס עצמו לסכנת חיים. כעת ארגוני שמאל כבר לא מהססים לפני שהם מאשימים את בתי המשפט כאויבי המוסר שהיטו את הממצאים *העובדתיים* הנוגעים למדינה השלישית ולהסכם.

2. כמה זו טענה מטומטמת?
נזכיר – כבר עשור שבית המשפט העליון מחזיק בפסיקותיו את המסתננים כאן איתנו. אז אותו בית משפט האולטרה-ליברלי שלחץ את המדינה לבטל את נוהל החזרה חמה ובכך יצר את הבעיה, שביטל שלושה חוקים שונים שנועדו להלחם בהסתננות ושפעל שוב ושוב לטובת המסתננים,
אותו בית משפט ישקר ויטה ממצאים *עובדתיים* בנוגע לנוהל ההרחקה?

3. אז מילא ארגוני הקרן החדשה שמתפרנסים מכל הג'אז הזה.
אבל איך אנשים מכובדים פלוס-מינוס לא מתביישים לבטל בצורה כה נחרצת שלל קביעות עובדתית על כך המדינה השלישית בטוחה?

שהרי מצד אחד עומדות שלל קביעות של האו"ם, נציגים בינלאומיים, היועץ המשפטי לממשלה (שטס בעצמו לרואנדה לבחון את השטח) ראש המכון לבטחון לאומי, משרד המשפטים, משרד הפנים, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון במדינת ישראל.
ומי בצד השני? כמה עשרות היפסטרים שבית המשפט כבר קבע בפסק דין חלוט שחלק מהמידע שהציגו "אינו אמין", אנרכיסטים שמתבססים על הסכם שמעולם לא ראו ומציגים תצהירים שנדחו על ידי בית המשפט,
הכל רק כדי להמשיך ולצווח שכולנו נאצים ששולחים אנשים שחורים למותם.

תגידו, זו הרמה? מה נסגר אתכם? זה בכלל שקול?
מה הדיון הציבורי הבא – עימות פומבי על חייזרים בין מנהל נאס"א למאושפז באברבאנל?

4. ולמה כל כך קריטי לארגונים לתקוף אפילו את בית המשפט?
כי מבחינה לוגית, כל עוד המדינה השלישית אכן בטוחה, הדיונים על קליטה ופליטים הם רעשי רקע לא רלוונטיים. קצף על המים.
חשוב להבין. גם אם היינו מניחים עשרות אלפי המסתננים היו כולם פליטי חרב שנמלטו – ולא מהגרי עבודה – אין שום בעיה להרחיק גם מבקשי מקלט למדינה שלישית. מרגע שהסכם בילטראלי עומד בעקרון אי ההחזרה (non refoulement) זה כבר לא חשוב אם הם פליטים, מסתננים או חייזרים.
אין שום בעיה להעביר את כולם מחר בבוקר.

5. אבל למי בכלל אכפת?
מי מחותמי העצומות קרא את הררי העמודים של פסקי הדין?
בקן הקוקיה אין חשיבות לעובדות.

הכל שואה וכולנו נאצים.

 

בדרך לשואה עוצרים בבג"ץ1. ואחרי הכל, הקטע הכי מטורף בקן הקוקיה הכאוטי שנוצר כאן הוא שפתאום בית המשפט העליון בכבודו ובעצ…

‎Posted by Adam Gold on‎ חמישי 1 פברואר 2018

ושיהיה ברור, אני האחרון ביקום שיגיד לסמוך בעיניים עצומות על מישהו.
בגדול, אל תסמכו על אף אחד. לא על בית המשפט וגם לא עליי.
רק על נתונים, עובדות וטיעונים ברורים שיסייעו להגיע בצורה האופטימלית לחקר האמת.

לכן ניתן ורצוי לבקר את מערכת המשפט.
לטעמי אף חשוב לבקר את הפוליטזציה שחדרה אל המערכת.
דווקא מתוך הכרה בחשיבות העצומה של בתי המשפט, הפרדה תקינה בין הרשויות והקריטיות של האמון של האזרח הקטן במערכת החוק ובשופטי מדינת ישראל.

אבל חוץ מהסטנדרטים הכפולים של השמאל,
אי אפשר שלא להבחין בין ביקורת *מוסדיות* בדבר הצורך להגיע להפרדת רשויות או ביקורת על קביעות *משפטיות* סופר אקטיביסטיות בהתאם לעקרונות חוקתיים הרסניים,
לבין קביעה כוללנית של כל חותמי העצומות שבית המשפט העליון חוטא בעיוות הקביעות *עובדתיות*. ליבת תפקידו של בית המשפט.
וכל זה מבלי לראות את ההסכם, מבלי לבחון את התצהירים – סתם, ראיתי בפייסבוק וזה מה שנשמע נכון היום.

לינקים ותוספות
1. בעיניי, הנקודה הכי חשובה להבין היא שכל עוד המדינה השלישית בטוחה' אין בעיה להרחיק לשם פליטים.
זו למעשה המדיניות בכל המדינות חוץ מישראל.
כך גם מדגיש בית המשפט בעצמו: "כאמור, ההרחקה תחת המדיניות המתוארת של הרחקה למדינה שלישית בטוחה מבוצעת לרוב בטרם בוררה בקשת המקלט של המורחק (ולעתים לפני שהספיק להגישהּ)". (פסקה 37 לפסק הדין של נאור)

לכן, כל ההתמודדות עם הטענות (השקריות) של ארגוני הסיוע על אוקראינים שלא מגורשים, ואריתראים שכולם פליטים, ומבקשי מקלט שמורחקים – היא אולי חשובה אבל לא הכרחית להוכחת הלגיטימיות של ההרחקה.

2. לגבי משפט בינלאומי, ראו נייר עמדה של על מדיניות ה concept country third Safe בה מאושר הקונספט של העברת *פליטים* למדינה שלישית במנגנון פרוצדוראלי של "העברת נטל" (shifting Burden)

 

3. קביעה טרייה של האו"ם שאוגנדה מחזיקה ככל הנראה במדיניות קליטת הפליטים הכי פרוגרסיבית של קליטת פליטים באפריקה אם לא בעולם כולו (- “Uganda has the most progressive refugee policies in Africa, if not the world.” ) .

כמובן, המסתננים יכולים כמובן להגיש בקשות להכרה בפליטים כשהם מגיעים.

4. פסק הדין של בית המשפט המחוזי הכולל קביעות על חוסר האמינות של ארגוני הסיוע
ממליץ מאוד לקרוא את פסקי הדין לגופו של עניין.
בית משפט מנתח את העדויות המחרידות עליהם מספרים לנו ובהתאם לבחינת המסמכים מספר כי "העדות היחידה הרלבנטית מאותה מדינה, באה מנציבות האו"ם לפליטים וכל כולה מצביעה על מקרה נקודתי" (נסיבות פליליות)

בתי המשפט גם מתייחסים ומרחיבים בנוגע לשלל המאמצים שמבצעת המדינה – דפי מידע, הסברים, אמצעי קשר, תעודות מעבר, מפגש אוריינטציה במדינה, בקרה עיתית, שהות ראשונית במלון על חשבון המדינה – כדי להבטיח קליטה אופטימלית
(אגב, לדעתי די ברור לכולם שחלק גדול מהאנשים יחזרו למשפחה שלהם באריתריאה או ינסו לשפר מיקום לאירופה לתמ"ג גבוה פי כמה אבל ישראל מבטיחה את האפשרות)

5. פסק הדין של העליון שם בית המשפט בחן שוב את התצהירים על "גירוש כפוי" ופסק שהמסתננים רצו לעבור למדינה אחרת. כשגם השופטת נאור – לא בדיוק שפי פז של המשפטנים – קבעה שארגוני המסתננים שיקרו ביחס לטענות על סכנה למורחקים (או בלשונה הסוערת – "התמונה העובדתית שהוכחה בפועל שונה”)

____________

קריאה רלוונטית:

אשת השמאל מדרום תל אביב: ״מדינת ישראל לא שולחת ׳פליטים׳ לעינויים, לא לסחר, לא לעבדות ולא למוות״

איך אומרים ׳בעיטה בתחת׳ באריתראית?

כבר 7 שנים שהוא מתייחס גם לתושבי השכונות ככלבים ואוכל את חייהם

אדיר! בואו תראו ממה בעלה של מקדמת קמפיין ״אנה פרנק״ מתעשר

 

 

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *